כהונה של עידית סילמן במשרד להגנת הסביבה מסתכמת בכישלון שיטתי
דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על כישלון שיטתי בכהונתה של עידית סילמן כשרת להגנת הסביבה. הוועדה לשרים לענייני אקלים, שהקימה סילמן עצמה ב-2023, לא קיימה אף דיון מאז הקמתה. ניתוח יומנה של השרה חושף כי רק כשליש מפעילויותיה עסקו באופן ישיר בעבודת המשרד, בעוד היתר הוקדשו לפעילות פוליטית ופגישות אישיות.
הדוח מדגיש ירידה דרסטית של 83% במספר כתבי האישום נגד מזהמים סביבתיים בין 2023 ל-2025, על רקע מחסור חמור בכוח אדם בצוות האכיפה. במאי 2025, 22 משרות מרכזיות, כולל תפקיד המדען הראשי, נותרו לא מאוישות. פרויקט דגל כמו הפורטל הלאומי לסיכוני אקלים, שהחל בממשלה הקודמת, הושק כמעט בחשאי, כאשר הנהלת המשרד "איבדה בו עניין" בתקופת כהונתה של סילמן.
בנוסף, ישראל עדיין ללא תוכנית לאומית ישימה להיערכות לאקלים, כאשר למעלה מ-80% מהגופים הממשלתיים לא גיבשו תוכניות מתוקצבות. חוק האקלים, שעבר בקריאה ראשונה, ספג ביקורת על גמישותו המופרזת, והתקדמותו נעצרה לאחר דרישת משרד האוצר להפוך את היעדים ל"שאיפה" בלבד. יחסיה של סילמן עם ארגוני הסביבה היו מתוחים, כאשר תיארה אותם כ"גופים פוליטיים" וחסמה אותם, בעוד ארגון המזוהה עם הימין קיבל מעמד מיוחד.
הדוח מצביע על כך שהצלחות מסוימות של המשרד, כמו ניצול כספי קרן הניקיון למימון מתקני פסולת, מיוחסות לדרג המקצועי ולא להנהגה הפוליטית. מתוך שבעה יעדים שהציבה סילמן, רק אחד הושלם במלואו. כהונתה של סילמן, שהיא מהארוכות ביותר במשרד, נתפסת כהחמצת הזדמנות להפעלת כוח פוליטי לקידום נושאי סביבה חיוניים.
