התבטאויות בוטות של עורך דין בכיר בעליון עלו ללקוחו 75,000 שקל
בית המשפט העליון הטיל על אליה כהנא ושתי חברות שבבעלותו הוצאות משפט בסך 75,000 שקל, זאת בעקבות התבטאויות בוטות של עורך הדין גלעד וקסלמן, המייצג את כהנא, נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי.
הפרשה החלה כאשר כהנא מכר בשנת 2014 את פעילות חברת איזנברג לחברת פיליפס אלקטרון אופטיקס בשני הסכמים נפרדים: 3.3 מיליון דולר עבור הפעילות, ו-2.2 מיליון דולר עבור התחייבותו שלא להתחרות במשך שלוש שנים. כהנא טען שהתשלום השני הוא הכנסה הונית החייבת במס של 25%, בעוד פקיד השומה סיווג זאת כהכנסה פירותית החייבת במס שולי של 50%. השופטת סרוסי דחתה את ערעורו של כהנא, קבעה שיש ספק באותנטיות פיצול המכירה לשתי עסקאות, וכי התשלום עבור אי-התחרות הוא הכנסה פירותית, וחייבה את כהנא בהוצאות של 75,000 שקל.
כהנא ערער לבית המשפט העליון, וכתב הערעור כלל "טענות מבישות" כלפי השופטת סרוסי. בדיון בפברואר 2025, התעקש עו"ד וקסלמן כי אין פגם בלשון הערעור, וטען שהביקורת נובעת מנתון סטטיסטי על שיעור הצלחת ערעורים בפני השופטת. השופטים יחיאל כשר ויעל וילנר מתחו ביקורת חריפה על סגנון הטיעון, תיארו אותו כ"מביש" ו"משתלח", והשוו אותו לטענות של בעלי דין המייצגים את עצמם ולא עורכי דין מקצועיים. וקסלמן התנצל, אך השופטת וילנר ציינה כי ההתנצלות צריכה להיות בפני בית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון, בהחלטה שניתנה על ידי השופט כשר, דחה את הערעור. כשר קבע כי התשלום עבור אי-התחרות הוא הכנסה פירותית, בהתאם לפסיקה עקבית של בית המשפט העליון, שכן הוא מגביל "פירות" (יכולת לעסוק בתחום מסוים לזמן מוגבל) ולא "עץ" (יכולת כללית להתפרנס). למרות שהמדינה ביקשה לדחות את הערעור על הסף בשל הלשון הבוטה, השופט כשר החליט, לאור ההתנצלות, שלא לעשות כן, אך התחשב בכך בפסיקת ההוצאות, וקרא לכך "תמרור אזהרה". השופטים וילנר ונעם סולברג הסכימו עם פסק הדין.
