"קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"
פרופסור אוריאל רייכמן, מייסד אוניברסיטת רייכמן, מגן על המודל הפרטי של המוסד, שהחל לפני 32 שנה כמרכז בינתחומי בהרצליה. לדבריו, המודל הוכיח את עצמו והוא אף מקדים את האקדמיה הציבורית. רייכמן דוחה טענות לאליטיזם או לפגיעה ברמה האקדמית, למרות שכר הלימוד הגבוה הנע בין 50 ל-100 אלף שקל בשנה, ומדגיש כי המוסד פועל ללא כוונת רווח ומעניק סיוע משמעותי לסטודנטים נזקקים.
רייכמן מסביר כי הקמת המוסד נבעה מתחושת פספוס של האקדמיה הציבורית, שהייתה סגורה בפני חלקים גדולים באוכלוסייה. הוא מבהיר כי המוסד מעניק עדיפות ליוצאי יחידות עילית, תומך בקהילות מגוונות, ומעניק מלגות רבות, במיוחד לסטודנטים ערבים. הוא גם מציין כי המוסד פועל ללא כוונת רווח וכי הוא עצמו אינו מקבל שכר.
לגבי האקדמיה בעידן הבינה המלאכותית, רייכמן סבור שהיא אינה מאבדת רלוונטיות אלא נדרשת להמציא מחדש את תפקידה, תוך התמקדות בחינוך ליזמות ובפיתוח ההון האנושי. הוא מגן על שכר הלימוד הגבוה, המשתווה לעלות גן ילדים פרטי, וטוען כי הסטודנטים משלמים על איכות. הוא גם קורא לתקצב את לימודי הרפואה ברייכמן, בדומה לאוניברסיטאות הציבוריות, ומציין כי המוסד ספג התנגדות מצד "הקרטל האוניברסיטאי" בעבר.
רייכמן מתייחס גם למצב הפוליטי בישראל, ומגדיר את ההפיכה המשטרית כ"שערורייה, בגידה ואסון", ומוסיף כי כל הסנאט האקדמי של האוניברסיטה מתנגד לכך. הוא מדגיש את חשיבות הציונות, ומציין כי קיים שיעור חובה בנושא לכל הסטודנטים. לבסוף, הוא מביע תקווה לכינון חוקה לישראל, ומדגיש את מחויבותו האישית לכך.
