עם פחות שופטים ויותר תיקים, בית המשפט העליון נאלץ לסנן
בית המשפט העליון מתמודד עם מחסור של 27% בכוח שיפוטי, עם 11 שופטים בלבד במקום 15 המיועדים. במקביל, מספר התיקים המגיעים אליו גדל משמעותית, בעיקר בשל עתירות נגד פעולות הממשלה וריבוי מעצרים מנהליים ביהודה ושומרון. מצב זה מוביל בהכרח לסחבת משמעותית ולסינון מוגבר של תיקים.
הסחבת ניכרת בהארכת זמני ההמתנה לפסקי דין. בשנת 2024, ההמתנה לפסק דין בערעור אזרחי הגיעה ל-23.2 חודשים, לעומת חודשיים וחצי בלבד בעבר. דוגמה לכך היא ערעור בפרשת קרן הגשמה שנדחה לדיון במרץ 2027, והוקדם רק במעט למרות בקשות הצדדים. הסיבה לכך היא חוסר בתאריכים פנויים ביומן בית המשפט.
הסינון, לעומת זאת, פחות גלוי אך מורגש. יותר ויותר ערעורים ועתירות נדחים על הסף, ובמקרים רבים השופטים מציעים לצדדים להגיע לפשרה או לוותר על הדיון. השבוע נמנע בית המשפט העליון מלדון בתיק בעל השלכות רוחב בנוגע לשכר טרחה של עורך דין, ככל הנראה בשל חוסר זמן.
במקרה שנדון, עמותת מכבי בני ריינה ערערה על אישור שכר של כ-916,000 שקל לעורך הדין שלמה נס, שניהל את ענייניה הכספיים. העמותה טענה שבסיס החישוב שגוי וכי הסכום יפגע בה קשות. רשמת העמותות וכונס הנכסים הרשמי תמכו בעמדתה העקרונית. בסופו של דבר, הושגה פשרה שבה נס יקבל עוד 139,000 שקל. בית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית, נמנע מלפסוק בסוגיה העקרונית של קביעת שכר טרחה לעורך דין המבוסס על הכנסות עמותה, למרות שהיה מקום לדון בה.
הכתבה מצביעה על כך שהמצב הנוכחי, הכולל סירוב לאייש משרות שיפוטיות וריבוי עתירות נגד הממשלה, פוגע באזרחים הזקוקים לשירותי בית המשפט. בנוסף, מוצגת השוואה לתעריפים מקובלים למנהלי כספים בעמותות ובחברות, המעידה על גובה חריג של השכר שנתבע במקור.
