"שינוי עמדת הרשות בעסקת כאל - בשל נתונים שגויים שקיבלה"

בנק דיסקונט צפוי להתמודד עם תביעות מצד משקיעים וקנסות כבדים בעקבות כישלון העסקה למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל. גורמים בבנק חוששים שההחלטה להעדיף את הצעתם של ג'ורג' חורש והראל (3.75 מיליארד שקל) על פני הצעה גבוהה יותר של מוטי בן משה (4.18 מיליארד שקל) תתברר כבעייתית, במיוחד לאור העובדה שרשות התחרות אישרה את העסקה בתנאים מחמירים, שכללו את מכירת החזקות יוניון בסופר-פארם, תנאים שהרוכשים לא קיבלו.

החשש המרכזי נוגע לפער בין הוודאות שיוחסה לעסקה שנבחרה לבין התוצאה הנוכחית, שנה לאחר מכן, כשהעסקה תקועה. גורמים המעורים בנושא העריכו כבר בזמן אמת כי להצעת בן משה היו סיכויים טובים יותר לקבלת אישור תחרותי, בשל היעדר החזקותיו ברשת פארם או חברת ביטוח.

כישלון העסקה צפוי להשפיע גם על תוכניותיו העסקיות של דיסקונט, שכן הבנק התכונן להשתמש בכספי המכירה להגדלת הלימות ההון והרחבת פעילות האשראי. כעת, הבנק נאלץ לבחון חלופות, כולל הנפקה בהולה של כאל, אך הדבר נעשה לאחר שכאל איבדה את מועדון פלייקארד של אל על לישראכרט, מה שצפוי להכביד על שוויה.

כחלק מההסכם, יוניון והראל ישלמו לדיסקונט ולבנק הבינלאומי פיצוי של 187 מיליון שקל על כישלון העסקה. גורמים בסביבת העסקה מפנים אצבע מאשימה כלפי רשות התחרות, בטענה שהיא שינתה את עמדתה והקשיחה אותה לאחר שבתחילה נתנה אינדיקציות חיוביות לאישור. סביבת הרשות טוענת כי מצגי הרוכשים והמוכרים התבררו כשגויים.

במקביל, דיסקונט פנה למשרד האוצר להארכת המועד למכירת מניותיו בכאל, שכן המועד הסופי הוא מאי 2027. בשל תקופת הבחירות, הארכה כזו דורשת החלטה של ועדת הסכמות. דיסקונט צפוי לסיים את המגעים עד המועד האחרון להשלמת העסקה, ה-1 בנובמבר, כדי ליהנות מהפיצוי ולנסות להנפיק את כאל.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, שהיה אמור לכהן כיו"ר כאל, צפוי גם הוא להפסיד את התפקיד ואת הרווחים הצפויים.