ה-AI דווקא מעלה מחירים עכשיו - ורק בהמשך הוא עשוי להוריד אותם
מהפכת הבינה המלאכותית, שצפויה להוזיל שירותים רבים בטווח הארוך, גורמת כעת דווקא לעליית מחירים משמעותית. זאת בשל ההשקעות העצומות הנדרשות לבניית התשתית הטכנולוגית, הכוללות הקמת חוות שרתים, רכישת שבבים, והרחבת רשתות החשמל. חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון ומיקרוסופט צפויות להשקיע מאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, מה שמוביל לגידול בביקוש לחומרי גלם, ציוד, ושירותי בנייה, ובהתאם לעליית מחירים.
הביקוש הגובר לחשמל מצד חוות השרתים, שצפויות להוות מחצית מתוספת הביקוש לחשמל בארה"ב עד 2030, יוצר לחץ על רשת החשמל הקיימת, שמתקשה להתרחב בקצב מספק. גם מחירי הנחושת, החיונית לכבלים ולשנאים, מושפעים מהביקוש החדש. כל אלה, יחד עם זמני אספקה ארוכים לציוד חיוני, תורמים לאינפלציה בשלב הראשון של המהפכה.
ההשפעה על הפרודוקטיביות, שתביא בסופו של דבר להוזלת עלויות, צפויה להגיע רק לאחר שהתשתיות יוקמו והשימוש בטכנולוגיה יתפשט. פער הזמנים הזה בין ההשקעה הראשונית לבין הפקת התועלת הכלכלית מעסיק את הבנקים המרכזיים, שצופים גידול בפעילות הכלכלית ובאינפלציה בטווח הקצר.
בישראל, בקשות החיבור של חוות שרתים מגיעות להיקפים של פי שלושה מהצריכה הממוצעת של המשק, מה שמעלה את השאלה מי ישלם על הרחבת תשתיות החשמל. במדינות מסוימות בארה"ב כבר נדרשות התחייבויות צריכה ותשלומים מינימליים מצד חוות השרתים.
בטווח הארוך יותר, צפוי גידול בהיצע השבבים, שיפור יעילות המודלים, והתייעלות תהליכים בעסקים, מה שיוריד את עלות החישוב ואת עלות השירותים. גם שוק העבודה צפוי להשתנות, עם פרמיה לעובדים בעלי כישורי AI, אך בהמשך ייתכן ריסון בעליות שכר במקצועות מסוימים. השאלה המרכזית כעת היא לא אם ה-AI אינפלציוני או דפלציוני, אלא כיצד לנהל את השפעותיו המנוגדות בשנים הקרובות.
