הארנונה הולכת להשתנות? התקן החדש יכול להגדיל את שטח הדירה בחלק מהערים ולהקטין אותו באחרות
מועצת שמאי המקרקעין אישרה לאחרונה את תקן 9.1, שמטרתו לצמצם פערים בהגדרת שטחי דירות לצורכי שמאות ומדידה. התקן החדש כולל בשטח הדירה את קירות הפנים והחוץ, מחצית מקיר משותף (עד 10 ס"מ עובי), ושטח עליית גג מעל גובה 1.80 מטר, בעוד מסתורי כביסה יוצאים מהחישוב. שטחים משותפים של הבניין נותרים מחוץ לשטח הדירה.
השאלה המרכזית היא האם וכיצד התקן ישפיע על חישוב הארנונה העתידי. כיום, כל רשות מקומית פועלת לפי צו ארנונה משלה ושיטת מדידה שהשתרשה בה, ולרשויות קיימות הגבלות על שינוי חד צדדי של שיטת המדידה. עם זאת, השתתפות נציגי משרד הפנים בגיבוש התקן והכוונה להגיע להגדרה אחידה בעתיד, מעלים דיון בעל השלכות כספיות משמעותיות.
ההשפעה על חשבון הארנונה תלויה בעיר. ברשויות כמו רמת גן וירושלים, בהן שיטות המדידה הנוכחיות צרות יחסית ואינן כוללות את עובי הקירות, אימוץ תקן 9.1 עשוי להגדיל את שטח הדירה המחויב בארנונה. לעומתן, ברשויות בהן שיטות המדידה רחבות יותר וכוללות קירות ואף חלקים משטחים משותפים, תקן אחיד עשוי דווקא לצמצם את בסיס החיוב.
שינוי בשטח המחויב, גם אם אינו משנה את תעריף הארנונה למטר רבוע, יכול להשפיע באופן משמעותי על חשבון הארנונה השנתי. לדוגמה, תוספת של שישה מטרים לשטח מחויב בדירה של 100 מ"ר יכולה להגדיל את החשבון השנתי ב-420 שקל, בהתאם לתעריף הקיים. שינוי זה עשוי להיות משמעותי יותר מעדכון הארנונה השנתי הרגיל. בנוסף, שינוי בשטח הרשום עשוי להשפיע על זכאות להנחות או על מעבר בין מדרגות חיוב, במיוחד בהתחדשות עירונית.
תקן 9.1 נכנס לתוקף בתחום השמאות בסוף דצמבר 2026. המעבר ליישומו בחישוב הארנונה דורש שינוי רחב יותר, אך אם יתרחש, הוא עשוי להשפיע על מיליוני דירות בישראל ללא שינוי בתעריף למטר רבוע.
