65 מיליון שנה אחורה: איפה נולדו העטלפים, ולמה זו אירופה
מחקר בינלאומי חדש, שפורסם בכתב העת 'נייצ'ר', מציע כי אירופה היא ערש הולדתם של העטלפים. המחקר, שהתבסס על ניתוח של 103 גנומים של עטלפים ו-44 מאובנים, מעריך כי העטלפים התפתחו באירופה לפני 65 עד 60 מיליון שנה, בסוף תקופת הפליאוקן. השערות קודמות מיקמו את מקורם באפריקה, אסיה או צפון אמריקה, אך התבססו על עדויות חלקיות בלבד. הקושי בזיהוי מאובנים קדומים של עטלפים נובע מעדינותם וגודלם הקטן של שלדיהם.
המחקר, חלק ממיזם Bat1K שמטרתו לפענח את הגנום של כל מיני העטלפים החיים, כלל 137 חוקרים מרחבי העולם. הם הרכיבו מאגר גנומים המייצג את כל 21 משפחות העטלפים המוכרות, כאשר 42 מהגנומים הורכבו לראשונה ברמת כרומוזום. הצלבת נתונים אלה עם המאובנים סייעה לקבוע את סדר ההתפצלות בין ענפי האבולוציה ואת לוח הזמנים שלה.
על פי הממצאים, העטלפים נדדו מאירופה לאפריקה, ומשם התפשטו לקבוצות שונות באמריקה, אסיה ואוסטרליה. המחקר גם מצביע על כך ששתי היכולות המרכזיות המגדירות עטלפים, תעופה מונעת ואיכון הד (סונאר), התפתחו עוד לפני הפיצול שיצר את המשפחות המודרניות. יכולות אלו אפשרו להם להיכנס לנישה אקולוגית ייחודית של שעות הלילה, ללא תחרות רבה.
מאובנים שנמצאו בצרפת, כמו Vielasia sigei מלפני כ-50 מיליון שנה, תומכים בממצאים אלה ומעידים על מבנה אוזן המתאים לאיכון הד ועל התנהגות של לינה משותפת. אירופה מחזיקה בארכיונים עשירים של מאובני עטלפים, כמו אלה שנמצאו בצרפת ובגרמניה, המעידים על קיומם של שלדים שלמים ועל שרידי מזון. המחקר החדש מחזק את ההנחה כי אירופה היא אכן מקום ההתפתחות המרכזי.
עטלפים מהווים כחמישית מכלל מיני היונקים החיים (כ-1,460 מינים), והם שניים בגודלם רק למכרסמים. יכולתם להתפשט ברחבי העולם, כולל לאיים מבודדים, הקשתה על זיהוי מקורם. המחקר מדגיש גם את חשיבותם הכלכלית של עטלפים, בעיקר בהדברת מזיקים לחקלאות, וכן בתפקידם בהאבקת גידולים והפצת זרעים. בישראל חיים 33 מיני עטלפים, כולם מוגנים בחוק, אך רבים מהם בסכנת הכחדה.
