השר כץ עשה הכול כדי להגן על הח"כית שהעלילה על איש שב"כ וחשפה אותו
חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) הואשמה בחשיפת זהותו של איש שירות הביטחון הכללי, שהיה בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר. גוטליב פרסמה תיאוריית קשר לפיה ישראלים הקשורים למחאה נגד הרפורמה המשפטית סייעו לחמאס בטבח ה-7 באוקטובר, וטענה כי בן זוגה של ברסלר היה בקשר עם יחיא סנוואר. ראש השב"כ דאז, רונן בר, הכחיש את הדברים והגיש תלונה במשטרה, ושקמה ברסלר הגישה תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקל.
במקביל, הוגש נגד גוטליב כתב אישום בגין גילוי ופרסום מידע חסוי, עבירה שהעונש עליה עד שלוש שנות מאסר. גוטליב טענה כי פעלה במסגרת תפקידה, אך הכנסת העניקה לה חסינות מהעמדה לדין ברוב של 61-62 מול 48 מתנגדים, בעיקר מצד הקואליציה והסיעות החרדיות. חסינות זו תקפה רק לכנסת הנוכחית.
שר הביטחון ישראל כץ עיכב במשך תשעה חודשים את החתימה על תעודת החיסיון של איש השב"כ, שהייתה נדרשת כדי למנוע פרסום מידע חסוי ולהעמיד לדין את גוטליב. בתקופה זו, כץ אף נפגש עם ראש השב"כ וביקש ממנו לוותר על הבקשה לתעודה. היועצת המשפטית לממשלה טענה כי כץ השתמש לרעה בסמכותו. לבסוף, חתם כץ על המסמך, אך שבוע לאחר מכן התחייב לפעילי ליכוד לסייע לגוטליב להימנע ממשפט.
כץ אף הדהד גרסה של תיאוריית הקשר, כשנשאל על ריאיון של שרה נתניהו בנוגע ל"תאוריית הבגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר, והשיב כי "המחדל הוא מספיק עמוק". עורך דינו של איש השב"כ שנחשף מסר כי "הכנסת משדרת לאנשי השירות לצפות שחייהם יהפכו הפקר". גוטליב עצמה הביעה חשש לעמוד לדין ללא חסינות אם לא תיבחר לכנסת הבאה, ועברה למפלגת עוצמה יהודית, שם שוריינה במקום השני.
בג"ץ דן כעת בעתירה להסרת חסינותה של גוטליב, שהוגשה על ידי איש השב"כ, התנועה לאיכות השלטון ופורום "חומת מגן לישראל". עורך דינו של איש השב"כ טען בדיון כי החלטת הכנסת משדרת לאנשי שירותי הביטחון כי חייהם עלולים להפוך הפקר לטובת אינטרס פוליטי.
