מיליונים על הכף: פסק הדין שממשיך לטלטל את ענף הפינוי בינוי
פסק דין שניתן לפני למעלה משנה, המכונה "הלכת נועה לב", ממשיך לעורר מחלוקות בסכומי עתק בפרויקטים של פינוי בינוי, זאת בשל אופן חישוב היטלי ההשבחה. לאחרונה, שתי החלטות של ועדות ערר מחוזיות בנתניה וברמת גן הדגימו את הפערים שנוצרים בעקבות יישום ההלכה, אך גם את הניסיון של הוועדות לבחון את סבירות התוצאות.
פסק הדין, שניתן ביוני 2025 על ידי שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, גלעד הס, קבע כי יש להפחית משווי זכויות הבנייה החדשות בפרויקטים של פינוי בינוי את ההמתנה למימושן, ולא משווי הקרקע המקורי. החלטה זו נועדה לשקף את העובדה שלא ניתן לממש את תוספת הבנייה באופן מיידי. בית המשפט העליון דחה על הסף בקשת רשות ערעור של התאחדות הקבלנים, אך הבהיר כי ניתן יהיה לתקוף את ההלכה בעתיד.
בפרויקט בנתניה, היטל השבחה הוערך תחילה בכ-9.6 מיליון שקל, אך בשומה מכרעת נקבע היטל של כ-18.6 מיליון שקל. ועדת הערר קיבלה חלקית את ערר היזם וקבעה כי דוח תקן 21 יכול לשמש "מבחן בקרה" לסבירות ההיטל, והתערבה בתוצאה השמאית הגבוהה.
במקרה ברמת גן, הוועדה המקומית דרשה היטל של כ-10.85 מיליון שקל, בעוד היזמית טענה לסכום של כמיליון שקל בלבד. השמאית המכרעת קבעה היטל של כ-5.19 מיליון שקל, וועדת הערר דחתה את ערר הוועדה המקומית להגדלת החיוב.
החלטות אלו ממחישות כי המחלוקת סביב יישום פסק הדין רחוקה מסיום. בעוד ההלכה עשויה להוביל לחיובים גבוהים יותר, ועדות הערר אינן מקבלות כל תוצאה שמאית באופן אוטומטי. שמאי מקרקעין מזהירים כי פערים אלו עלולים להאט את קצב ההתחדשות העירונית ולפגוע בבעלי הדירות, בעוד עורכי דין צופים כי המחלוקות יגיעו שוב לבית המשפט העליון.
