דרשה חצי מנחלה של 6.25 מיליון - וקיבלה 252 אלף שקל

בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה של אישה שדרשה מחצית מנחלה בשווי 6.25 מיליון שקלים, לאחר שחתמה בעבר על תצהיר המותר לה כל זכויות בה. האישה חתמה על התצהיר בשנת 2009, כשנה וחצי לאחר נישואיה, בעת שהנחלה הועברה לבנה במתנה על ידי חמותה. היא טענה כי המסמך נחתם תחת לחץ, בהריון מתקדם וללא ייצוג משפטי, וכי שכחה ממנו. עם זאת, השופט קבע כי האישה חתמה מרצון חופשי, הבינה את משמעות המסמך, וכי שינוי נסיבות היה צפוי. בנוסף, שמירת עותק של התצהיר על ידי אחות הבעל הוכיחה כי המסמך לא נשכח.

למרות התצהיר, בית המשפט חייב את הבעל לשלם לאישה סכום כולל של כ-252 אלף שקלים, בגין השקעות שהוכחו בשיפוצים שהשביחו את הנכס. השופט חילק את ההשקעות לשתי קבוצות: שיפוצים שהשביחו את הנכס (2012-2014 ו-2016) חויבו בתשלום, בעוד שיפוצים מאוחרים יותר (2017, 2019-2021) שנעשו, לטענת בית המשפט, בשל רצונה של האישה לשנות את הקיים ולא להשבחה, לא נכללו בפסיקה. סכום הפיצוי כולל 232,189 שקלים צמודים מיוני 2014, 20 אלף שקלים נוספים על השבחה, ו-20 אלף שקלים הוצאות משפט.

הפסיקה מתבססת על הכלל הבסיסי בחוק יחסי ממון, לפיו נכס שהתקבל במתנה במהלך הנישואים נותר בבעלותו של המקבל. טענת שיתוף ספציפי, המאפשרת חלוקה של נכס כזה, נחסמה על ידי התצהיר. בית המשפט העליון הרחיב בשנה שעברה את האפשרות לשיתוף בן זוג בנכס שהתקבל במתנה, אך במקרה זה התצהיר גבר על כך. הכתבה מדגישה את חשיבות התיעוד של כל השקעה בנחלה, במיוחד כאשר היא התקבלה במתנה, וכן את חשיבותו של תצהיר חתום כראיה משפטית.