רוצים להסדיר משפיענים פיננסיים? תתחילו במי שמשלם להם
הצעת חוק חדשה לעידוד פעילות בשוק ההון, שפורסמה ביוני 2025, מבקשת ליצור קטגוריות חדשות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי. החוק המוצע כולל פטור מרישוי למי שיעמוד בתנאים מסוימים, כמו היעדר עניין אישי והימנעות ממתן שירות פיננסי אישי, לצד חובות זיהוי וגילוי. במקביל, מוצע לצמצם את הפטור הקיים לייעוץ בכלי תקשורת כך שלא יחול על רשתות חברתיות, ולהסמיך את רשות ניירות ערך להטיל עיצומים כספיים במהירות.
עם זאת, ההצעה מתמקדת בעיקר בהגדרת הפעילות של המשפיען, אך מתעלמת מהגדרות הנכסים הפיננסיים. פער זה עלול להותיר מחוץ להסדרה פעילות בתחום מטבעות הקריפטו, שאינם נחשבים לניירות ערך לפי החוק הקיים. מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שמשפיעני קריפטו גורמים לעלייה קצרת טווח במחירים ולאחר מכן לתשואת חסר, מה שמעלה חשש לקידום נכסים לצורך העלאת מחירם על חשבון המשקיעים.
פער משמעותי נוסף נוגע להפניות מסחריות. משפיענים רבים מפנים לקוחות לחברות ברוקראז', זירות סוחר או בתי השקעות תמורת עמלה, ולאו דווקא ממליצים על נכס פיננסי ספציפי. לפי קריאה פשוטה של החוק, הפניה כזו אינה בהכרח נחשבת לייעוץ השקעות, גם במסגרת הקטגוריה החדשה. רשות ניירות ערך עצמה הצביעה בעבר על דרך אפשרית להתמודדות עם פער זה: הטלת אחריות על הגופים המפוקחים המממנים את הפעילות.
הכותבת, עו"ד ליאת מיידלר, מציעה להרחיב את הגישה הזו. כאשר גוף מפוקח מממן את פעילות המשפיען, ניתן לחייב אותו לוודא שהקשר המסחרי נחשף לציבור, שהפרסום אינו מטעה ושהוא אינו יוצר מצג שווא של שירות אישי. גישה זו תטפל בתמריץ הכלכלי שמאחורי הפרסום באמצעות הפיקוח על הגוף המממן. בנוסף, יש לקבוע דרישות גילוי גם למשפיענים עצמם, כגון מי עומד מאחורי הפרסום, מה אופיו המסחרי ומי משלם תמורה. גישות דומות קיימות ברגולטורים באירופה ובבריטניה, אך בישראל נדרש עיגון משפטי מפורש, ייתכן שדרך דיני הגנת הצרכן או הרחבה של חוק הייעוץ.
