"מי שגדל באשקלון חייב להכיר את ההיסטוריה הפלסטינית שלה"
הארכיאולוג, האוצר והצלם אורי חדד חושף את ההיסטוריה הפלסטינית של אשקלון, עיר ילדותו, דרך פרויקט צילום ומחקר. חדד, שגדל בעיר, מגלה כי מקומות מוכרים כמו מסעדה ששכנה במסגד עתיק, ושדות בהם שיחק, הם למעשה שרידים של הכפר הפלסטיני חמאמה והעיירה מג'דל עסקלאן, שתושביהן גורשו ב-1948.
חדד טוען כי מדובר ב"תהליך מכוון של מחיקה" המבוצע על ידי מערכת החינוך, קק"ל ורשויות התכנון הישראליות, המביא להעלמת הזיכרון של התושבים המקוריים. הוא מצביע על שימור סלקטיבי של מבנים, כמו המסגד שהפך למוזיאון "הח'אן", כ"עוול של שימור" המנכס היסטוריה אחת תוך התעלמות מאחרת.
הפרויקט של חדד החל מתוך עיסוקו בתיעוד בתי קברות יהודיים באירופה ופלסטיניים בישראל, כולל בית הקברות המוסלמי בממילא בירושלים, הסובל מהרס מתמשך. בעקבות כך, הוא שב לחקור את שרידי בית הקברות של מג'דל ואת בתי העיירה, תוך שהוא מנסה לגשר על פער הידע בין הנוף המוכר לסיפורם של תושביו הקודמים.
חדד מבקר את ההתמקדות הארכיאולוגית בישראל בהיסטוריה היהודית על חשבון תקופות אחרות, ומתאר זאת כ"מלחמת דת מדומיינת" שמטרתה לבסס זיקה יהודית למקום על ידי מחיקת שרידים של דתות אחרות. הוא משווה את ההפרדה בין קהילות יהודיות שונות בעיר, כמו שכונת אפרידר למהגרים דוברי אנגלית לעומת שכונות למהגרים מארצות ערב, להסתכלות קולוניאלית היררכית.
חדד שוקל להציג תערוכה על הנכבה באשקלון מנקודת מבטו של מי שגדל בה, מתוך אמונה שדיון פתוח על ההיסטוריה המורכבת של המקום הוא הכרחי לסיום הסכסוך. הוא מדגיש את הצורך של תושבי אשקלון להכיר הן את ההיסטוריה היהודית והן את ההיסטוריה הפלסטינית של העיר.
