מחיר המלחמה: מאות מיליארדי שקלים והשפעה ארוכת טווח על הכלכלה
כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ישראל ממשיכה לשלם מחיר כלכלי כבד, המוערך בכ-230 מיליארד שקלים. סכום זה, המקביל לכ-79 אלף שקלים לכל משק בית בישראל, מייצג את העלות הכוללת של המלחמה, הכוללת הוצאות ביטחוניות, פיצויים, שיקום וטיפול בפצועים. ההערכה היא שהמחיר הכלכלי השנתי של המלחמה עולה על 10% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) או שווה ערך לשני תקציבי ביטחון שנתיים.
ההוצאה העיקרית נובעת מביטחון. תקציב הביטחון לשנת 2025 עומד על 166 מיליארד שקלים, עלייה משמעותית לעומת 75 מיליארד שקלים בשנת 2022. סכומים ניכרים מופנים לתשלום למילואימניקים ולשיקום נפגעי משרד הביטחון. בנוסף, הכנסת אישרה העברה של כ-1.69 מיליארד שקלים למימון מבצעים צבאיים.
ההשפעה הכלכלית של המלחמה ניכרת גם בירידה בייצור. בנק ישראל מעריך כי עד סוף 2025, אובדן התוצר המצטבר של הכלכלה הישראלית יגיע ל-8.6% מהתמ"ג, כ-177 מיליארד שקלים. הסיבות לכך כוללות את גיוס המילואים הנרחב, פינוי תושבים מאזורי הגבול ומחסור בעובדים זרים, אשר פוגעים בהיצע כוח העבודה. מחקרים מצביעים על כך שחודש שירות מילואים אחד עולה לכלכלה כ-45 אלף שקלים, בנוסף להשלכות נפשיות ארוכות טווח על המשרתים.
נזקים אזרחיים והתחייבויות עתידיות מוסיפים אף הם למחיר. קרן הפיצויים של רשות המסים שילמה למעלה מ-37 מיליארד שקלים עבור נזקי רכוש אזרחי, כאשר נזקי המלחמה לישראל כתוצאה מתקיפות איראן נאמדים במיליארדי שקלים. תוכנית שיקום יישובי עוטף עזה "תקומה" קיבלה כ-17 מיליארד שקלים. חלק ניכר מהוצאות המלחמה ממומן באמצעות גיוס חוב, מה שמעלה את יחס החוב לתוצר ל-68.5% ומטיל עול על תקציבים עתידיים.
הערכה כוללת של בנק ישראל מעריכה את העלות הפיסקלית של המלחמה בשנים 2023-2026 בכ-350 מיליארד שקלים, נתון שאינו כולל את כל הנזקים העתידיים. מעבר למחיר הכספי, המלחמה גבתה קורבנות אנושיים רבים, והביאה לעלייה משמעותית במספר הפצועים והנכים הזקוקים לשיקום, כמו גם ילדים שנפגעו פיזית ונפשית. ההוצאות צפויות להימשך שנים רבות, גם לאחר סיום הלחימה העצימה.
