מאחורי הקליעים: ישראל קונה תמיכה בינלאומית בעסקאות נשק
עסקת חימוש שנחשפה לאחרונה, בה מכרה ישראל נשק למשמר הנשיאותי של קונגו, חושפת צד פחות נעים במדיניות היחסים הבינלאומיים של ישראל: קניית תמיכה עולמית באמצעות עסקאות נשק. בעוד ששיתופי פעולה בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה והמדע, לצד נאומים על קרבה רעיונית ותמיכה פומבית בישראל, נשמעים מרשימים, המציאות מאחורי הקלעים שונה. תעשיית הנשק הישראלית, וכיום גם הסייבר, משמשת כמטבע לרכישת תמיכה בזירה הבינלאומית, לעיתים קרובות בחשאיות דרך חברות פרטיות או כאלה שאין להן קשר רשמי לנשק, כדי למנוע אי נעימויות דיפלומטיות.
הפרשה מעלה שאלות לגבי הביקורים וההצהרות של מנהיגים זרים בישראל. לדוגמה, ביקורו של נשיא קונגו, פליקס צ'יסקדי, בירושלים בספטמבר 2023, במהלכו הוכרזה הקמת שגרירות קונגולזית בירושלים, לא היה בהכרח נובע מחיבה לציונות. צ'יסקדי, כמו מנהיגים אחרים, מונע מאינטרסים לאומיים ודאגה לשלטונו. תשעת משלוחי הנשק, כולל מקלעים, רובים, אקדחים וכדורים, שיוצרו על ידי מפעל אמתן בכרמיאל בין יוני לנובמבר 2023, ונשלחו לארמון הנשיאות בקונגו, סמוך לביקורו בישראל, היו ככל הנראה תמורה משמעותית עבורו.
החשיפה מחייבת בחינה מחודשת של הסיבות לתמיכה בינלאומית בישראל. כאשר מנהיג ממדינה שאינה מעצמה עולמית מביע תמיכה בלתי מסויגת, יש לשאול מה האינטרס שלה ומה היא מקבלת בתמורה. התשובה לכך עשויה להיות לא נעימה, במיוחד לאזרחים שאינם מעוניינים שהנשק המיוצר במדינתם יזין סכסוכים פנימיים באפריקה, כאשר לישראל עצמה יש די והותר סכסוכים מדממים משלה.
