האם התנגשויות בחלל יכולות ליצור אוקיינוסים תת-קרחיים?
מחקר חדש של מדענים ממכון ויצמן ו-NASA בחן את השפעתם של התנגשויות גדולות על היווצרותם של אוקיינוסים תת-קרחיים על ירחים וגופים ננסיים במערכת השמש. אוקיינוסים אלו, המצויים מתחת למעטה קרח, מעוררים עניין רב בקרב אסטרונומים בשל הפוטנציאל שלהם להכיל תנאים המתאימים להתפתחות חיים.
על פי המחקר, אוקיינוסים כאלה עשויים להתקיים, במידה משתנה של סבירות, על ירחים של צדק (אירופה, גנימד, קליסטו), שבתאי (אנקלדוס, טיטאן, דיונה, מימס), נפטון (טריטון), וכן על כוכבי הלכת הננסיים פלוטו וקרס.
החוקרים התמקדו בשאלה האם התנגשויות קוסמיות עוצמתיות, המשחררות אנרגיה רבה המסוגלת להמיס קרח, יכולות ליצור אוקיינוסים על ירחים קטנים יותר של שבתאי ואורנוס. באמצעות סימולציות מחשב, נמצא כי התנגשויות אלו אינן תורמות להיווצרות אוקיינוסים חדשים, אלא דווקא מקטינות את גודלם ואת משך קיומם של אוקיינוסים קיימים.
במקרה של התנגשות קטסטרופלית, נוצרת תערובת של קרח וסלעים. כאשר הקרח נמס, הסלעים הכבדים שוקעים במהירות לקרקעית, מה שמעכב את התפתחות האוקיינוס ומוביל בסופו של דבר לקפיאתו המלאה. ד"ר אליסה רודן, שותפה למחקר, הדגישה כי המודלים מראים שקשה מאוד ליצור אוקיינוס חדש באמצעות התנגשות, וברוב המקרים, היא מובילה לאובדן אוקיינוס קיים או מונעת את היווצרותו.
ממצאי המחקר מדגישים את פגיעותם של מאגרי מים תת-קרחיים על גופים שמימיים קטנים במערכת השמש.
