בית הדין לעבודה: מתנדב עדי יהוה בישראל הוכר כשכיר
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מתנדב בארגון עדי יהוה, שעבד 16 שנה במשרה מלאה ללא תשלום, נחשב מבחינה חוקית כשכיר ולא כמתנדב. כתוצאה מכך, הוא זכאי לקבל שכר עבור שבע השנים האחרונות, בהתאם לתקופת ההתיישנות, וכן תשלומים סוציאליים עבור כל תקופת עבודתו.
ההחלטה, שעשויה להשפיע על אלפי פעילים בארגונים דתיים שונים בישראל, כולל נזירים נוצרים ואנשי אולטרה-אורתודוקסיה, צפויה להיות מערערת. ארגון עדי יהוה צפוי להגיש ערעור לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), ככל הנראה בטענה שהרוב שקבע את ההחלטה הורכב מנציגי ציבור (עובדים ומעסיקים) ולא מרוב שופטים מקצועיים, אשר נטו לפסול את קיום יחסי עבודה.
ניסים נחום, התובע, הצטרף לארגון בגיל 18 בשנת 2001. בסוף 2005 הוא החל לעבוד במרכז "בית-אל" בתל אביב, המטה הרוחני-אדמיניסטרטיבי של הקהילה בישראל. הוא התחייב להקדיש את עצמו לחלוטין לכל משימה, להעביר את כל הכנסותיו לארגון, ולקבל בתמורה מגורים, מזון, טיפול רפואי וכסף קטן לכיסו. במשך שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, הוא עסק בתרגום טקסטים, ניהול קבוצת הוצאה לאור, הפקת וידאו, דיבוב וכדומה.
בשנת 2021, לאחר שעזב את הקהילה, הגיש נחום תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בדרישה להכיר בו כשכיר ולקבל פיצויים בסך 764.2 אלף שקל עבור שבע שנות עבודה, כולל שכר, שעות נוספות, זכויות סוציאליות ופיצויים על כל תקופת פעילותו. הנתבעים היו האגודה "מצפה לישראל" והשלטון הבינלאומי של עדי יהוה, "אגודת מגדל הפיקוח".
בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, אך בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור ורדה אדוארדס (עובדים) ובארי בר-ציון (מעסיקים) קבעו כי יש להפריד בין הפעילות הרוחנית ה"וולונטרית" לבין העבודה המקצועית היומיומית, בעלת לוח זמנים קבוע, כפי שמתרחש בכל מקום עבודה רגיל. חתימתו על מסמכים שוויתרו על זכויותיו, לפי בית הדין, אינה שוללת ממנו את ההגנות שמעניק חוקי העבודה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
