نتنياهو מתמודד עם ביקורת על כישלונותיו וחיפוש אחר בריתות חדשות
לקראת יום הכיפורים, התקיימו דיונים וניתוחים רבים בישראל בנוגע למשמעות היום הקדוש, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פוליטית. רבים מהפרשנים קישרו את אישיותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת סירובו לקחת אחריות על כישלונות פוליטיים וביטחוניים, כולל אירועי ה-7 באוקטובר ומשפטי השחיתות המתנהלים נגדו, עם הקושי שלו להפנים את ערכי התשובה והכפרה. נתניהו עצמו, בנאום לרגל השקת קמפיין הליכוד, הצהיר כי "מדינת ישראל ניצלה מתקפת השמדה", אמירה שזכתה לביקורת מצד גורמים ביטחוניים שהדגישו כי לא הייתה עדות ליכולת כזו מצד יריבי ישראל, ותהו מי אחראי לכך שהאויבים הגיעו לקרבה כזו.
הביקורות המרכזיות שהופנו כלפי נתניהו כללו התמקדות בשימור כוחו הפוליטי על חשבון האינטרסים הלאומיים, התעלמות מדו"חות מודיעיניים והתראות ביטחוניות, ופגיעה ביחסים בינלאומיים. בהקשר זה, פורסם בעיתון "ישראל היום" כי וושינגטון מפגינה "התנהגות לא יציבה" ומעדיפה את האינטרסים הכלכליים שלה, וכי המזרח התיכון עובר שינויים דרמטיים המאלצים את כל השחקנים לחפש ביטחון ממקורות מגוונים.
על רקע זה, ישראל, המסתמכת בעיקר על בריתה עם ארה"ב, החלה לבחון חיזוק קשרים עם מעצמות אזוריות נוספות. משרד הביטחון גיבש אסטרטגיה חדשה המתמקדת בחיזוק יחסים עם כוחות אזוריים חזקים. בתוך המערכת הביטחונית, זוהו סין וגרמניה כמדינות אסטרטגיות להעמקת קשרים כלכליים וביטחוניים, בדומה לחיזוק היחסים עם יוון מול טורקיה.
