40% מיצוא הסחורות כבר לא עוברים בישראל, וזה לא מקרי
האיסור ההולנדי על סחר במוצרים מההתנחלויות, שנכנס לתוקף לאחרונה, מעורר חשש לשינוי מגמה משמעותי ביצוא הישראלי. למרות שהיקף הסחורות מההתנחלויות המגיעות להולנד קטן, הצעד ההולנדי, הכולל איסור על רכישה, מכירה ומתן שירותי תיווך למוצרים אלו, עלול להוביל ל'אפקט מצנן' על כלל היצוא הישראלי. הבעיה העיקרית אינה החרם הישיר, אלא התמריץ הגובר לחברות אירופיות להימנע ממוצרים ישראליים כדי להפחית סיכונים ועלויות בדיקה.
כתוצאה מכך, חברות ישראליות עשויות להעביר את הייצור שלהן לחו"ל, תופעה שכבר נצפית. במקום לייצא סחורות מישראל, חברות ישראליות יכולות לייצר בסין ולמכור ישירות להולנד, או להעביר מפעלים למדינות אחרות כמו ספרד, איטליה ומקסיקו. מגמה זו, המכונה De-Risking, מתבטאת בגידול משמעותי ביצוא סחורות הנמכרות בחו"ל אך אינן עוברות דרך גבולות ישראל. ברבעון השני של 2026, כ-40% מיצוא הסחורות (כ-11.2 מיליארד דולר) לא עברו דרך ישראל, לעומת שיעור חד-ספרתי עד 2023.
הגידול ביצוא שאינו עובר דרך ישראל החל ברבעון השלישי של 2023. מתוך עלייה של 10.5 מיליארד דולר ביצוא הסחורות מאז, רק 1.7 מיליארד דולר מקורם בישראל. שינוי דרמטי זה מוסבר לא רק בחרמות, אלא גם בשינויים מבניים, מאקרו-כלכליים וגיאו-פוליטיים. עם זאת, הגידול בסיכון המוניטין של מוצרים ישראליים מהווה גורם חדש ומשמעותי. 12 מדינות נוספות הודיעו על כוונתן להטיל מגבלות דומות או לבחון אותן, מה שמחזק את החשש שהנזק הכלכלי הפוטנציאלי יתרחב מעבר לתוצרת ההתנחלויות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
