47 אלף דירות, 38 חודשי המתנה וסיוע בשכר דירה: כך באמת עובד הדיור הציבורי
בסוף 2025 עמד מספר דירות הדיור הציבורי בישראל על 47,299, עלייה של 156 דירות בלבד לעומת השנה הקודמת. זוהי הפעם הראשונה מזה למעלה מעשור שמלאי הדיור הציבורי גדל, אך מדובר בתוספת זעומה של כ-0.3%. במקביל, זמן ההמתנה הממוצע לדירה התקצר מ-44 חודשים ל-38 חודשים.
בעבר, המגמה הייתה הפוכה: מספר הדירות ירד בעוד מספר הזכאים הממתינים גדל. בשנת 2023 המתינו כ-4,300 זכאים לדירה, לעומת כ-3,700 ב-2019. דיור ציבורי מושכר לזכאים במחיר מסובסד, הנקבע לפי הכנסתם, גודל משפחתם ופרמטרים נוספים.
הכניסה למסלול הזכאות מורכבת ודורשת עמידה בקריטריונים מצומצמים, כגון הגדרת "חסר דירה" וקיום תנאי הכנסה והרכב משפחתי מסוימים. קיימים מסלולים ייעודיים למשפחות עם ילדים, נכים, קשישים ועולים, כאשר לכל קבוצה תנאי זכאות משלה.
בתקופת ההמתנה, זכאים יכולים לקבל סיוע מוגדל בשכר דירה בשוק הפרטי, או לבחור במסלול "שכירות יציבה ובטוחה" המציע סיוע מוגדל במקום המתנה לדירה ציבורית. בשנת 2025, 268 משקי בית בלבד בחרו במסלול זה.
הבעיה המרכזית נותרה המחסור במלאי. בין 2014 ל-2022 מכרה המדינה כ-12,900 דירות ציבוריות ורכשה רק כ-3,100. בשנים האחרונות חלה התפתחות מסוימת, כאשר 6,386 דירות שולבו בפרויקטים של התחדשות עירונית. בנוסף, חוק הדיור הציבורי שאפשר לדיירים לרכוש את דירתם בהנחה פקע בפברואר 2023, וניסיון לחדשו נבלם בכנסת.
