גם בתשפ"ו, עזבו את ישראל יותר בני אדם מאלה שהגיעו אליה
בשנת התשפ"ו, הסתכם מאזן ההגירה של ישראל בכ-8,000 איש, כאשר כ-57 אלף ישראלים עזבו את הארץ, לעומת כ-24 אלף עולים חדשים, כ-4,000 מהגרים במסגרת איחוד משפחות וכ-21 אלף ישראלים ששבו ארצה. נתונים אלו, המתבססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מצביעים על המשך מגמה של מאזן הגירה שלילי, הנמשכת כבר מספר שנים. בשנים 2024 ו-2025, המצב היה חמור אף יותר, עם גירעון של כ-27 אלף ו-29 אלף איש בהתאמה.
מומחים וישראלים שעזבו את הארץ מצביעים על יוקר המחיה והמצב הביטחוני, הכולל את השלכות מלחמת "חרבות ברזל" והחיים בצל איומי טילים, כגורמים מרכזיים לעזיבה. בנוסף, מוזכרים גם טראומת אירועי ה-7 באוקטובר, נטל המילואים ומדיניות הממשלה כסיבות נוספות. מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר-לנגה, אישרה כי יוקר המחיה והמצב הביטחוני הם החסמים העיקריים לעלייה, וכי שיפור במצב הביטחוני צפוי להגביר את העלייה לישראל.
הנתונים הרשמיים של הלמ"ס עשויים שלא לשקף את התמונה המלאה. על פי הגדרות הלמ"ס, אדם מוגדר כ"עוזב" רק לאחר שהייה של תשעה חודשים לפחות בחו"ל, מה שמעלה את ההערכה כי מספר העוזבים בפועל גבוה משמעותית מהנתונים הרשמיים. מחקרים עדכניים מעריכים כי מאזן ההגירה השלילי בשנים 2023-2025 עשוי להגיע אף ליותר מ-110 אלף איש, לעומת הערכות רשמיות של כ-65 אלף. לעומת זאת, עולים ותושבים חוזרים נרשמים מהיום הראשון להגעתם, גם אם אינם שוהים בארץ באופן רציף.
במקביל לירידה במספר העולים והחוזרים, נרשמה גם ירידה במספר העולים לישראל בעשורים האחרונים, למעט זינוק חריג ב-2022 שנבע מהמלחמה באוקראינה. מספר העולים ירד מכ-31 אלף ב-2024 לכ-20.9 אלף ב-2025, וירידה דומה נרשמה גם במספר הישראלים ששבו ארצה. למרות מאזן ההגירה השלילי, אוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול בזכות הריבוי הטבעי הגבוה.
