ארכיאולוגים ימיים: נמלים עתיקים הכילו הרבה יותר ספינות ממה שחשבו
מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת Antiquity, חושף כי הערכות קודמות לגבי גודלם של נמלים עתיקים בים התיכון היו שגויות. החוקרים, בראשות עמנואל ננטה, טוענים כי התמקדות בלעדית במזחים ובמבנים יבשתיים ששרדו אינה משקפת את היקף הפעילות הימית האמיתי. המחקר, שנקרא SHIPs, בחן את מערכות הנמלים מנקודת מבט ימית, וקבע כי אזורי עגינה מחוץ למבנים המבוצרים, במפרצים טבעיים מוגנים, היוו את מרכז הלוגיסטיקה העיקרי. שיטה זו משנה את ההבנה לגבי היקף הסחר בנמלים כמו קיסריה.
כדי להגיע להערכה מדויקת יותר, פיתח הצוות מתודולוגיה חדשה הכוללת ארבעה מרכיבים. הם ניתחו טכניקות עגינה עתיקות באמצעות השוואת חבלים וטבעות ששרדו לתצלומי מפרשיות מהמאה ה-19. בנוסף, שוחזרו עומקי המים העתיקים באמצעות קידוח גיאולוגי והושוו לשוקע של ספינות סוחר. לצורך מיפוי החוף, נעשה שימוש בלידאר, בעוד שאזורים תת-ימיים נסרקו באמצעות סונאר וגלאי מתכות.
במסגרת המחקר, נחקר גם פיריס תת-ימי בטבריה, שעל הכינרת. הממצאים שם העידו כי בטון עתיק שימש באופן יעיל הרבה יותר זמן ממה שהיה מקובל לחשוב, החל מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד התקופה הביזנטית. ננטה הדגיש כי התעלמות מאזורי העגינה החיצוניים מעוותת את הערכות הסחר, וכי הגישה החדשה מאפשרת שחזור מדויק יותר של מפת הסחר העתיקה, תוך סיוע בהגנה על אתרי מורשת תרבותית תת-ימיים פגיעים.
