את המפלגות צריך לנצח בקלפי, לא לפסול
לקראת הבחירות הקרובות, ועדת הבחירות צפויה לדון בעשרות בקשות לפסילת רשימות, ביניהן עוצמה יהודית, הדמוקרטים ורע"ם. המאמר טוען כי פסילת רשימות פוגעת לא רק במועמדים אלא גם בציבור הבוחרים, שקולו נפסל למעשה. הדמוקרטיה נמדדת ביכולתה להכיל דעות מגוונות ושנויות במחלוקת, ולא רק את הקונצנזוס. כל עוד מדובר באזרחים, זכותם להשמיע את קולם ולהתמודד על אמון הציבור אינה צריכה להישלל בשל עמדותיהן.
הכותב מדגיש כי הסכנה אינה רק במקרים הקיצוניים, אלא בתקדים שנוצר. הוא משווה זאת לוויכוח על עונש מוות, ומסביר כי מה שנראה כיום כמקרה חריג עלול להפוך עם הזמן לכלי לגיטימי, ואף לשגרה. היסטורית, בקשות לפסילה הוגשו מצדדים שונים במפה הפוליטית, והן אף הפכו על ידי בית המשפט העליון. הדבר מחייב זהירות רבה, שכן חרב הפסילה עלולה להיות מופנית מחר כלפי מי שהשתמש בה היום.
במציאות הישראלית הנוכחית, המאופיינת במחלוקות עמוקות כמעט בכל נושא, גוברת החובה לאפשר למגוון רחב של קולות להתמודד על אמון הציבור. ההגנה הרחבה על חופש הביטוי בארצות הברית, למשל, מגבילה את האפשרות לפסול מפלגות בשל עמדותיהן. נקודת המוצא צריכה להיות שהדרך להתמודד עם רעיונות קיצוניים היא לא להעלים אותם, אלא לאפשר לציבור להיחשף אליהם ולהכריע בקלפי.
זכות הבחירה והיבחרות היא זכות יסוד דמוקרטית, ופסילתה צריכה להיות חריגה שבחריגות. כאשר המדינה פוסלת רשימה, היא אומרת לציבור הבוחרים שקולו אינו ראוי להישמע. בדמוקרטיה אמיתית, הציבור הוא השופט האחרון, והקלפי היא המקום שבו מוכרעת שאלת ייצוג הדעות בכנסת, ולא ועדות הבחירות או בתי המשפט.
