100 תחנות
במסגרת מדור "נוסעת סמויה", נסקרו 100 מרכזי תחבורה ברחבי ישראל, מקרית שמונה ועד אילת, במשך שנתיים. הממצאים מצביעים על כשל מערכתי עמוק בתחבורה הציבורית, הכולל רכבות מתעכבות, אוטובוסים מאחרים ופרויקטים תקועים.
הכתבה טוענת כי ממשלות ישראל זלזלו בקידום התחבורה הציבורית, והעדיפו השקעה בכבישים שהחריפו את הפקקים. גם במאה ה-21, ההשקעה בתחבורה הציבורית אינה מספקת. מאז 2011 נפתחו רק שניים וחצי קווי רכבת קלה, ופרויקטים להסעת המונים נבנים באיטיות רבה. הפריפריה סובלת מהזנחה תחבורתית משמעותית, ללא קידום של קווי רכבת קלה או מטרו.
שרת התחבורה מירי רגב הואשמה בעיכוב פרויקט המטרו למשך שבעה חודשים, וכן בביטול תקציב לשיפור שירות האוטובוסים. במקביל, מחירי הנסיעה עלו ב-45%, ותוכנית ההנחות "צדק תחבורתי" אינה משיגה את מטרתה בשל השירות הירוד והתשתיות העלובות.
הכתבה מדגישה את הפער בין תדמיתה של ישראל כמדינת הייטק לבין נחשלות התחבורה הציבורית. הפקקים גורמים נזק כלכלי של כ-40 מיליארד שקל בשנה. רוב הנסיעות עדיין מתבצעות ברכב פרטי, ו-72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה ברכב כזה.
הכתבה מסכמת כי ללא תחבורה ציבורית יעילה ואיכותית, שתפעל גם בשבת, הצמיחה הכלכלית של ישראל תיבלם. המדור מציג תחנות נבחרות המשקפות את הבעיות העיקריות, ומדגיש כי התחבורה הציבורית עדיין אינה מהווה חלופה ממשית לרכב הפרטי.
