ניתוק תושבות: למה פקיד השומה וביטוח לאומי מגיעים לשתי תשובות שונות

בשנת 2025, כ-69.5 אלף תושבים עזבו את ישראל, בעוד כ-18.8 אלף חזרו, מה שיוצר מאזן הגירה שלילי של כ-52 אלף איש. בעיה מרכזית עולה כאשר תיק מסוים נסגר מול פקיד השומה עם עזיבת התושבות, אך דרישות תשלום מביטוח לאומי ממשיכות להגיע. תופעה זו נובעת מהליכים נפרדים ובלתי מתואמים לקביעת תושבות המתנהלים בשני הגופים, כל אחד בלוחות זמנים וקריטריונים משלו.

היקף העזיבה משמעותי, במיוחד בקרב ילידי ישראל, שמספרם הגיע ל-35,993 בשנת 2025, עלייה של 58% לעומת הממוצע השנתי של העשור הקודם. רבים מהעוזבים מחזיקים בנכסים בישראל כמו דירה, קרן פנסיה, חשבון בנק ואף עסק, מה שמסבך את שאלת התושבות.

פקודת מס הכנסה מגדירה תושב ישראל לפי 'מרכז חיים', הכולל קשרים משפחתיים, כלכליים וחברתיים, לצד חזקות המבוססות על מספר ימי שהייה. הגדרות אלו ניתנות לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים. מי שטוען למעמד תושב חוץ נדרש להגיש דוח שנתי והצהרת תושבות ייעודית (טופס 1348), המפרטת את ימי השהייה, מקום מגורים, עבודה ונכסים.

ביטוח לאומי מנהל הליך נפרד, הבוחן את התושבות בהיבטים אובייקטיביים (היכן האדם חי בפועל, נכסיו ועבודתו) וסובייקטיביים (כיצד הוא תופס את מקומו), באמצעות שאלונים ייעודיים (627 לשוהים בחו"ל, 628 לחוזרים).

בתי הדין לעבודה כבר קבעו בעבר כי אדם שעבר למדינה אחרת בכוונה תחילה אינו חייב בדמי ביטוח לאומי על הכנסותיו הזרות. עם זאת, אדם יכול להיחשב תושב חוץ בעיני פקיד השומה ולהישאר תושב בביטוח לאומי, ולהיפך. הראיות הקובעות הן אלו הנצברות בשנה הראשונה לעזיבה, כגון חוזי שכירות או עבודה במדינה החדשה וסגירת קשרים בישראל.

ניתוק תושבות במס גובה מס על נכסים, והגבייה מעוזבי ישראל עלתה משמעותית בשנים האחרונות. אמנות מס בין-לאומיות מכריעות במקרים של תושבות כפולה, אך ההכרעה תלויה בנוסח האמנה הספציפית מול כל מדינה. החלטה על ניתוק תושבות בביטוח לאומי היא החלטה כלכלית, המשפיעה על תשלומים שוטפים ועל זכויות עתידיות.

תזכיר חוק משנת 2025 מציע להחליף את חזקות הימים הניתנות לסתירה בחזקות חלוטות, אך הוא טרם הבשיל להצעת חוק, והמצב המשפטי הנוכחי נותר כפי שהוא.