אסירה פלסטינית מתארת תנאי כליאה קשים ועינויים
הפלסטינית זכרה נאסר, שנעצרה בפברואר 2026, מתארת תנאי כליאה קשים וקשים ביותר מאז מעצרה. לדבריה, כוחות צה"ל פשטו על בית אביה, עיכבו אותה, ביצעו עליה חיפוש בעירום, מנעו ממנה להיפרד ממשפחתה, וצילמו אותה. היא טוענת כי הותקפה, הושפלה, נזרקה על רצפת רכב צבאי, והושארה שם עד הבוקר. לאחר מכן הועברה לאזור קדומים, שם לטענתה הושפלה שוב על ידי חיילים, וכן הותקפה בראשה ובפניה.
נאסר תיארה את שהותה במתקן אל-מוסקובייה כקשה, שם הוחזקה עם עיניים מכוסות וידיים קשורות במשך שעות, ועברה חיפוש בעירום נוסף. היא ציינה כי תנאי הכליאה שם היו קשים, עם תאים דמויי קבר, מיטות קשות, שמיכות דקות, אוורור וחימום לא מספקים, אוכל גרוע ותאורה לקויה.
לאחר 17 יום, הועברה לכלא רמלה, שם הוחזקה בחוץ בתנאי קור וגשם קשים, למרות שהייתה בצום הרמדאן. למחרת הועברה לכלא דאמון, שם עברה חיפוש בעירום בפעם השלישית. לדבריה, בכלא דאמון נמצאות כ-81 אסירות, והתנאים שם "רעים מאוד", עם אוכל דל ואיכותי ירודה, זמן קצר לחצר, והשכמה מוקדמת לרחצה וניקיון.
נאסר דיווחה על דיכויים חוזרים ונשנים של האסירות בכלא דאמון מאז מעצרה. היא ציינה כי ב-5 במרץ 2026, האסירות הובלו ללא ידיים כפותות ועם עיניים מכוסות לכיכר הכלא. ב-17 באפריל, היא טוענת כי האסירות הותקפו, מה שגרם לה לפציעה בגיד ידה השמאלית. היא ציינה כי התרחשו ארבעה אירועי דיכוי במרץ ו-11 באפריל.
היא תיארה אירוע דיכוי ב-13 במאי כאחד הגרועים ביותר, שכלל מכות קשות והטרדות מילוליות. אירוע נוסף ב-5 במאי כלל הוצאת האסירות מתאיהן, כבילתן, כיסוי עיניהן, והשארתן בחצר תחת גשם וקור, תוך כדי חיפוש בתאים והחרמת מזון, בגדים וציוד. לדבריה, תנאי האסירות הורעו עוד יותר לאחר ביקורו של השר איתמר בן גביר במתקן. לפני כעשרה ימים מביקור עורך הדין, תאה של נאסר עברה דיכוי נוסף, במהלכו 11 אסירות הוצאו לתא קטן, בגדיהן וציודן הוחרמו, ומספר אסירות בודדו.
