הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה: צורך בהכשרה מחודשת
ניתוח של "כלכליסט" מצביע על כך שכלכלות מתקדמות, כולל ישראל, יהיו בין הראשונות לחוות את השפעות התפשטות הבינה המלאכותית, בעוד שבכלכלות מתפתחות ההשפעות יופיעו בקצב איטי יותר. המחקר מציין כי נשים ובעלי השכלה אקדמית נוטים לעבוד יותר במשרות שעלולות להיות מושפעות מטכנולוגיות בינה מלאכותית. מצב זה עשוי להעניק להם הזדמנויות לנצל טכנולוגיות אלו, אך גם לחשוף אותם יותר לשינויים עתידיים באופי עבודתם.
עובדים מבוגרים יותר עלולים להתמודד עם קשיים גדולים יותר בהסתגלות לשינויים טכנולוגיים, מה שמגביר את הצורך בתוכניות הכשרה והסבה מקצועית. התפשטות הבינה המלאכותית מעלה גם חששות לגבי עתידן של משרות מסוימות, חלוקת כוח האדם בין מגזרים שונים והשפעות אפשריות על רמות השכר. הניתוח מזהיר מפני הרחבת פער ההכנסות אם קבוצות בעלות הכנסה גבוהה ייהנו מהטכנולוגיה יותר מאחרות. מנגד, עלייה בפריון כתוצאה משימוש בבינה מלאכותית עשויה להעלות את שכרן של קבוצות עובדים רחבות, תלוי באופן שבו חברות ישתמשו בטכנולוגיה.
הניתוח קורא לממשלות לפתח מסגרות רגולטוריות ומדיניות שוק עבודה שיתאימו לשינויים שמכתיבות הטכנולוגיות החדשות, ולנקוט צעדים להגנה על עובדים פגיעים. כלכלות מתפתחות מתמודדות עם אתגר נוסף של השקעה בתשתיות דיגיטליות ופיתוח מיומנויות כדי לנצל את ההזדמנויות שמציעה הבינה המלאכותית ולצמצם את הפער הטכנולוגי. המסקנה היא שהשפעת הבינה המלאכותית לא תסתכם בהחלפת משרות, אלא עשויה להשפיע על ארגון העבודה, הייצור וחלוקת ההכנסה, מה שהופך פיתוח מיומנויות והכשרה מתמשכת לדרישות מרכזיות בשוק העבודה.
