חוקרים קבעו לראשונה את טמפרטורת הגוף של טירנוזאורוס רקס
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) הצליחו להעריך לראשונה את טמפרטורת הגוף של טירנוזאורוס רקס, והגיעו למסקנה כי היא עמדה על כ-36 מעלות צלזיוס, בדומה לבני אדם. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, השתמש בשיטת "פלאו-תרמומטר" המבוססת על ניתוח יחסי איזוטופים של פחמן וחמצן באמייל השן המאובנת. תדירות קשירת איזוטופים מסוימים תלויה בטמפרטורה שבה נוצר הרקע, ואמייל השן נבחר בשל עמידותו הגבוהה. המחקר כלל דגימות משני שיניים של טירנוזאורוס, שנלקחו משלד המוצג במוזיאון הטבע בלוס אנג'לס. לבדיקת השיטה, נותחו גם שרידי תנין קדום מאותה תקופה, שטמפרטורת גופו הוערכה בכ-30 מעלות, התואמת לזוחלים בעלי דם קר. ממצאים אלו מחזקים את ההשערה כי טירנוזאורים היו בעלי דם חם וחילוף חומרים אינטנסיבי, אך טמפרטורת גופם הייתה נמוכה מזו של רוב העופות המודרניים, מה שאולי איפשר להם לשמור על פעילות גם באקלים קר.
במחקר נפרד, חוקרים אמריקאים הצליחו לקרוא טקסטים מגילולים עתיקים שנשרפו, בדומה לאלו שנמצאו בהרקולנאום לאחר התפרצות הר הגעש וזוב. החוקרים יצרו גילולים מודרניים, שרפו אותם בתנור בתנאים מבוקרים, והשתמשו בשיטות רנטגן כדי לפענח את הכתוב. ניסוי זה, שפורסם ב-PLOS One, נועד לפתח טכנולוגיות "פריסה וירטואלית" עבור מגילות פפירוס עתיקות ושבריריות במיוחד, שאינן ניתנות לפתיחה פיזית. השימוש בעופרת בדיו אפשר זיהוי הטקסט באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת ותוכנות מיוחדות.
בנוסף, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הראו כי בינה מלאכותית עדיין אינה מסוגלת לפענח באופן מהימן את שפת בעלי החיים. המחקר, שפורסם ב-Current Biology, בחן צלילים של תינוקות שטרם למדו לדבר, והשווה את יכולתם של אלגוריתמים לזהות דפוסים אקוסטיים לעומת הבנת משמעות הצלילים. המסקנה היא שזיהוי דפוסים בלבד אינו מספיק, ויש לשלב זאת עם ניתוח התנהגותי ופיזיולוגי של בעלי החיים.
לבסוף, פלאונטולוגים גילו בצ'ילה שן של קרוב משפחה קדום של הקפיברה, בת כ-8.8 מיליון שנה. הממצא, שפורסם ב-Scientific Reports, מעיד על כך שאזור מדבר אטקמה הצחיח של היום היה בעבר לח יותר, עם מקורות מים וצמחייה עשירה, ומערער על תפיסות לגבי יובש מתמשך באזור.
