השמאל בברלין מנצח: הישג היסטורי, ירידה דרמטית למפלגות הקואליציה
מפלגת השמאל הגרמנית רשמה הישג חסר תקדים בבחירות לפרלמנט מדינת ברלין, כשזכתה ב-25.7% מהקולות, והקדימה את מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) שזכתה ב-18.8%. תוצאות ראשוניות הצביעו על ירידה משמעותית במפלגת השמאל הסוציאל-דמוקרטית (SPD) ועלייה למפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD).
על פי התוצאות, מפלגת השמאל השיגה את ההישג הטוב ביותר בתולדותיה בברלין, והכפילה כמעט את כוחה לעומת בחירות 2023. ה-CDU, שבראשה עומד פרידריך מרץ, הגיעה למקום השני, ירידה משמעותית מהבחירות הקודמות בהן הובילה. מפלגת AfD הגיעה למקום השלישי עם 16.3%, מפלגת הירוקים רביעית עם 14.3%, וה-SPD סיימה במקום החמישי עם 12.1% בלבד, התוצאה הנמוכה ביותר בתולדותיה בפרלמנט המקומי.
פרלמנט המדינה מונה 158 מושבים, כאשר 80 מושבים נדרשים להשגת רוב מוחלט. על פי חלוקה ראשונית, מפלגת השמאל תקבל 47 מושבים, ה-CDU 34, ה-AfD 29, הירוקים 26, וה-SPD 22.
התוצאות פותחות פתח למשא ומתן להקמת קואליציה בין מפלגת השמאל, הירוקים וה-SPD, שילוב שיש לו רוב הדרוש להקמת ממשלת המדינה. אם המשא ומתן יצלח, מועמדת מפלגת השמאל, אליף ארלפ, עשויה להפוך לראשת ממשלת ברלין הראשונה מטעם מפלגתה. זאת, לאחר שהרוב שאפשר את המשך הקואליציה הקודמת בין ה-CDU ל-SPD התפוגג.
יושב ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוסף שוסטר, הביע דאגה מהתוצאות ומהובלת מפלגת השמאל, והאשים אותה בתמיכה בהפגנות נגד ישראל. הוא קרא לירוקים ול-SPD שלא להיכנס איתה לקואליציה.
במקביל לבחירות בברלין, נערכו בחירות במדינת מקלנבורג-פורסטרן, שם הובילה מפלגת AfD עם 38.3%, לפני ה-SPD (35.4%). ה-CDU זכתה שם ב-4.9% בלבד, הישג הנחשב לאחת ההפסדים הגדולים בתולדותיה. שיעור ההצבעה בברלין עלה לכ-74.2%, לעומת 62.9% ב-2023.