בריטניה, קנדה וצרפת אוסרות ייבוא מיו"ש; חשש מהשפעה רחבה יותר
בריטניה הודיעה ב-8 בספטמבר על הטלת איסור על ייבוא סחורות מההתנחלויות ביהודה ושומרון, וכן על מערכת סנקציות חדשה שתאפשר נקיטת צעדים נגד חברות ואנשים המספקים שירותים הקשורים להרחבת ההתנחלויות, כולל בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן. יישום החקיקה צפוי להימשך בין שישה לתשעה חודשים. באותו יום, קנדה וצרפת הודיעו על כוונתן להטיל איסור דומה. מדינות נוספות, ביניהן דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה, הביעו תמיכה בצעדים לאומיים או אירופיים להגבלת סחר בסחורות מההתנחלויות.
על פי נתוני איגוד היצרנים הישראלי, היקף היצוא של ההתנחלויות לבריטניה עומד על כ-11.1 מיליון דולר בשנה, לעומת סחר שנתי כולל של כ-8.1 מיליארד דולר בין בריטניה לישראל. משמעות הדבר היא שהסחורות המושפעות מהאיסור מהוות חלק קטן מהסחר הדו-צדדי. מוצרי ההתנחלויות כוללים תוצרת חקלאית כגון תמרים, יין, שמן זית ומוצרי ים המלח, לצד מוצרים תעשייתיים המיוצרים באזורי תעשייה ביהודה ושומרון.
החששות הכלכליים חורגים מעבר לשווי היצוא הנוכחי. חברות ישראליות חוששות מהרחבת ההגבלות לכלול שירותים ומימון נוספים, וכן מהתנהלות של חברות ובנקים אירופיים שימנעו מלעבוד עם חברות ישראליות בעלות קשרים לספקיות או פעילויות בהתנחלויות, מחשש לחוסר ודאות. אתגר נוסף נוגע לקביעת מקור הסחורות, במיוחד אלו העוברות שלבי ייצור מרובים בין ישראל ליהודה ושומרון.
הממשלה הבריטית הדגישה כי ההגבלות יתוכננו כך שיפגעו במוצרי התנחלויות תוך הגנה על סחר לגיטימי עם ישראל, כולל תרופות ומוצרים רפואיים, והעריכה כי ההשפעה על שרשרת אספקת התרופות תהיה נמוכה. השאלה המרכזית היא מידת ההתרחבות של הצעדים הללו. האיחוד האירופי הוא השותף הסחרי הגדול ביותר של ישראל, עם סחר של כ-50 מיליארד דולר בשנה. כיום אין מדיניות אירופית אחידה האוסרת על כל מוצרי ההתנחלויות, אך 12 מדינות כבר הביעו נכונות להטיל הגבלות לאומיות או לתמוך בהגבלות אירופיות.
