86 אלף חשבונות של נפטרים: מה עושים עם החשבון של ההורה לפני ואחרי
בנק ישראל מדווח כי כ-86 אלף חשבונות בנק של נפטרים, בסכום כולל של כ-1.6 מיליארד שקל, ממתינים כעת במערכת הבנקאית. חשבונות אלו מהווים חלק מתוך כ-530 אלף חשבונות ופיקדונות רדומים, שסכומם המצטבר מגיע לכ-6.5 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך היא שהמידע על החשבונות נשאר בידי אדם אחד, ולעיתים קרובות, לאחר פטירתו, המשפחה מתקשה לאתרם.
ייפוי כוח מתמשך, הנכנס לתוקף עם פקיעת הרשאות רגילות בעת פגיעה בכשרות המשפטית, נועד לגשר על פער זה. לפני פגיעה בכשרות, ניתן להעניק הרשאות שונות, כגון הרשאת צפייה המאפשרת מעקב אחר תנועות בחשבון, ייפוי כוח המעניק יכולת פעולה, או חשבון משותף המאפשר משיכת כספים. מומלץ להתחיל מהדרגה הנמוכה ביותר הנדרשת, כאשר הרשאת צפייה מספקת תועלת רבה ללא העברת שליטה מלאה.
בשנת 2024 נפתחו 2,639 תיקי חשד לניצול כלכלי של קשישים, עלייה של 27% לעומת השנה הקודמת. תנועות חריגות וקטנות בחשבון הן לעיתים קרובות הסימן הראשון לכך. התראות אוטומטיות על פעולות, הנשלחות הן להורה והן לילד, הן כלי יעיל לזיהוי מוקדם של פעולות חשודות.
בנוסף, חשוב לעדכן מוטבים בקופות גמל ובפוליסות ביטוח, שכן מינוי מוטבים גובר על צוואה. אי-עדכון מוטבים עלול להוביל להעברת כספים לאדם הלא נכון. הליך הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה כרוך באגרות ופרסום, ונמשך כ-50 יום.
הבנקים מבטלים כרטיסים בנקאיים לאחר מינוי אפוטרופוס, אך כרטיסים חוץ-בנקאיים נותרים פעילים ומחייבים את החשבון עד להסדרתם מול חברות האשראי בתוך 90 יום.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.