ישראל מגששת באפלה: העצורים "נעלמו" בטורקיה, חשש שיהודים נוספים נעצרו

ישראל הרשמית אינה יודעת מה עלה בגורלם של אזרחים ישראלים שנעצרו בטורקיה בחשד להונאת ענק, ואין בירושלים הערכה לגבי מספרם המדויק מתוך 201 העצורים. טורקיה פרסמה רשימה של תשעה חשודים "ישראלים", אך גורמים בקהילה היהודית בטורקיה טוענים כי שמונה מהם הם יהודים מקומיים, חלקם ללא אזרחות ישראלית, וכי ישנם יהודים נוספים שנעצרו בפרשה. ישראל פנתה לרשויות הטורקיות לקבלת מידע רשמי, אך העצורים עצמם וקרוביהם לא הצליחו ליצור קשר עם משרד החוץ. קיים חשש כי מדובר בהמשך רדיפת ישראלים ויהודים בטורקיה. משרד החוץ הישראלי מסר כי הוא מטפל באירוע ופועל לוודא את זכויות האזרחים, תוך שמירה על ניסוח זהיר בשל הרגישות הפוליטית.

הפרשה התפוצצה ביום שישי האחרון, כאשר טורקיה הודיעה על חשיפת הונאת ענק של למעלה מ-3 מיליארד דולר, תוך הדגשת המעורבות הישראלית. נשיא טורקיה ארדואן אף תקף את ישראל, וטען כי "גורמים ציוניים" מוטרדים מתהליך "טורקיה ללא טרור". התקשורת הטורקית, המקורבת לממשל, האשימה את המוסד במעורבות, טענה שהוכחשה בישראל. לפי הרשויות בטורקיה, רשת ההונאה פעלה תחת כיסוי חברות בתחומי הפורקס והקריפטו, וגייסה לקוחות באמצעות הבטחות לתשואות גבוהות, תוך גביית כספים שלא הושקעו. שר המשפטים הטורקי הצהיר כי בראש הרשת עמדו "ברוני הונאה ישראלים", אך נראה כי חלק מהעצורים הם אזרחים טורקים יהודים, מה שמטיל ספק על המסגור הלאומי של הפרשה. התזמון של הפרסום הטורקי עשוי להיות קשור להאשמות נגד טורקיה על העברת כספים מאיראן לארגוני טרור, והפרשה משמשת להסטת תשומת הלב הציבורית.

החשש המרכזי כעת הוא האם החשודים הישראלים יזכו למשפט הוגן בטורקיה, לאור האקלים הנוכחי ביחסים בין המדינות. נראה כי ישנם אי-סדרים בפעילות הכספית, אך קיימת תהייה האם הזהות הישראלית מסבכת את מצבם המשפטי מעבר לנדרש. החברות המעורבות לכאורה חצו מגבלות רגולטוריות, אך לא ברור אם נרשמו כחוק מלכתחילה. קיים חשש שהפרשה מנופחת משיקולים פוליטיים, במיוחד לאור פרסומים בעיתונות הטורקית המקשרים את הפרשה למוסד. לפי הדיווחים, רשת ההונאה פעלה מחוץ לטורקיה לאחר איסור על עסקי אופציות בינאריות בישראל ב-2017, והיא כללה אזרחים מ-20 מדינות שונות.