מחשבון פדיון חופשה: 34 ימים שווים 21,966 שקל, והמס עליהם נקבע לפי השנה, לא לפי התלוש
עובדים רבים אינם מודעים לכך שסכום המס המנוכה מהם בתלוש השכר עבור פדיון ימי חופשה בסיום עבודה, שונה מהמס השנתי האמיתי שעליהם לשלם. בעוד שהמעסיק מנכה מס במקור לפי לוח חודשי, המס הסופי נקבע לפי סך ההכנסה השנתית. לדוגמה, עובד המרוויח 14,000 שקל בחודש, שצבר 34 ימי חופשה ששווים 21,966 שקל ברוטו, יראה בתלוש ניכוי של 6,694 שקל, המהווים 30.5% מהסכום. אולם, אם הכנסתו השנתית הכוללת, כולל הפדיון, אינה עולה על 228,000 שקל, הוא נמצא במדרגת מס של 20% בלבד. במקרה זה, המס האמיתי על הפדיון הוא 4,393 שקל, וההפרש של 2,301 שקל יוחזר לו כחלק מהחזר מס שנתי.
המצב אף משתפר עבור עובדים שעוזבים את מקום עבודתם באמצע השנה. עובד שסיים את עבודתו ביוני, והכנסתו השנתית כוללת את פדיון ימי החופשה, ישלם מס נמוך אף יותר על הפדיון, שכן חלק ניכר ממנו ייפול במדרגות מס נמוכות יותר. במקרים כאלה, ההפרש בין המס שנוכה בתלוש למס השנתי יכול להגיע אף ליותר ממחצית הסכום, והוא ניתן לתביעה בהחזר מס עד שש שנים אחורה.
קיימת גם אפשרות לפרוס את דמי פדיון החופשה על פני שנות העבודה שבהן נצברו הימים, עד שש שנים אחורה, בהתאם לסעיף 8(ג)(2) לפקודת מס הכנסה. אפשרות זו עשויה להיות משתלמת במיוחד לעובדים ששנת העזיבה שלהם מאופיינת בהכנסה גבוהה במיוחד, כגון מענק פרישה או בונוס גדול, שכן היא מאפשרת להוריד חלק מההכנסה ממדרגות מס גבוהות למדרגות נמוכות יותר.
חשוב לציין כי על פדיון ימי חופשה בסיום עבודה לא נגבים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, בניגוד ליום חופשה מנוצל ששכרו נחשב כרגיל. כמו כן, המעסיק אינו חייב להפריש לפנסיה או לקרן השתלמות על סכום הפדיון, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם. עובדים המקבלים גם פיצויי פיטורים באותו תלוש צריכים לוודא שהמעסיק מפריד בין הרכיבים, שכן לכל אחד מהם כללי מיסוי ופריסה שונים.
