פרטי החשבון של הספק השתנו במייל: ההונאה שמכוונת לעסקים קטנים, ומה החוק מחזיר
עסקים קטנים חשופים להונאה חדשה שבה תוקפים משנים את מספר חשבון הבנק לתשלום בחשבוניות של ספקים קבועים, תוך ניצול התכתבויות קיימות. השיטה מנצלת את העובדה שהמתחזה יכול לקרוא את תיבת הדואר של העסק במשך חודשים.
חוק שירותי תשלום משנת 2019 קובע את מסגרת ההגנה על לקוחות. לפי סעיף 24, אחריות בעל אמצעי התשלום לשימוש לרעה מוגבלת ל-75 שקל ועוד 30 שקל לכל יום שחלף עד הודעה, עד תקרה של 450 שקל אם ההודעה נמסרה תוך 30 יום. נותן שירותי התשלום מחויב להשיב את הכסף תוך שמונה ימי עסקים.
ההגנה המלאה חלה על עסקים שמחזור מכירותיהם השנתי נמוך מ-30 מיליון שקל. עסקים גדולים יותר יכולים להתנות על הוראות החוק בחוזה, אך ישנם סעיפים חסינים מפני התניה.
ההבחנה המרכזית היא מי נתן את הוראת התשלום. חיוב שבוצע ללא ידיעת בעל החשבון נכנס להסדר ההשבה. לעומת זאת, העברה שבוצעה על ידי העסק עצמו לאחר שנקרא מייל מזויף, נחשבת להוראת תשלום מאושרת וללא חובת השבה בחוק. במקרים כאלה, האפשרות היחידה היא טענת רשלנות מצד הבנק.
הדרך היעילה ביותר למנוע את ההונאה היא אימות טלפוני של פרטי חשבון הספק מול המספר המופיע בחוזה, ולא מול המספר המופיע במייל. בנוסף, מומלץ להפריד בין מי שרשאי לעדכן פרטי ספק לבין מי שמאשר תשלומים, ולדרוש אישור נוסף מעל סכום מסוים.
המאמר מפרט גם מצבים נוספים של הונאות, כמו פתיחת תיק עוסק בזהות גנובה, ומדגיש את חשיבות התיעוד והפעולה המהירה מול הרשויות והבנקים במקרה של הונאה.
