להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור
רשת מלונות "מטיילים" מובילה מהלך של בנייה מתועשת בישראל, עם הקמת 34 בקתות במלון "הוויליג'" בשדה נחמנה שהגיעו מפולין כקיטים להרכבה, ופרויקט מלון נוסף בתל קציר. לדברי טל ישועה, בעלי הרשת, המטרה היא ליצור "מוצר בר־שכפול" שיקצר זמני בנייה ויפחית תלות בכוח אדם, בניגוד לתרבות הבנייה הישראלית המאופיינת בהחלטות "תוך כדי תנועה".
בעוד שבעולם הבנייה המתועשת היא סטנדרט, בישראל היא נתקלת בחסמים כמו רגולציה, עלויות השקעה גבוהות והרגלי עבודה מסורתיים. אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל EcoWall, מציין כי בעוד שתכנון הבנייה בישראל מתקדם, הביצוע מפגר, מה שמוביל לפריון נמוך וירידה של כ־10% בפריון מאז 1995, בניגוד לעליות משמעותיות בענפים אחרים.
הצורך בחדשנות נובע ממחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי גלם ולוחות זמנים מתארכים. שיטות מתועשות, כמו אלו של EcoWall או הדפסת בטון תלת־ממדית של קבוצת קפלניקוב, מקצרות משמעותית את זמני הבנייה (עד 50% בחיפוי חזיתות, וקיצור שלבי שלד מימים לימים) ומפחיתות עלויות (חיסכון של 50-70 אלף שקל לדירה). גם חומרי גלם חדשניים, כמו תערובות הבטון של שפיר, נועדו להפחית תלות במיומנות עובדים.
החסמים המרכזיים הם שמרנות הענף והמערכת הרגולטורית. תקנות רישוי מ־2016 והגדרות עמומות ל"שיטת בנייה" מאריכות הליכי אישור לשיטות חדשות, גם אם הן מאושרות בחו"ל. בנוסף, קיימת בעיה בתקינה לא מעודכנת, המקשה על אימוץ תקנים בינלאומיים. המעבר לבנייה מתועשת דורש השקעה בתכנון מראש, הכשרה ייעודית של עובדים ושינוי תרבותי, אך הפוטנציאל לקיצור זמנים ועלויות משמעותי.
