"סואץ אינה סטלינגרד"
נחום זקן, גיבור מלחמת יום הכיפורים, מוצג כדמות אגדית שפיקדה על גדוד שריון בקרב הקשה והעקוב מדם על העיר סואץ. גדודו ספג אבדות כבדות, 34 הרוגים ו-138 פצועים, בקרב שהתאפיין בחוסר מודיעין, היעדר נוהל קרב מסודר והכנה לקויה ללחימה בשטח בנוי. ההחלטה לחדור לעיר, שהייתה עורף הארמייה השלישית המצרית, התקבלה בחופזה, למרות אזהרות ובהיעדר מפות מתאימות.
הקרב, שהחל בשעות הבוקר המוקדמות, הפך למאבק הישרדות מנותק מכל סיוע ותגבורת. תוך שעה וחצי, כ-50% מכוחו של זקן נפגע או נהרג, כולל כל שדרת הפיקוד המרכזית. רק כוח חילוץ בפיקוד אהוד ברק הצליח להגיע ולחלץ את הלוחמים הנותרים. למרות האבדות הקשות, הגדוד הצליח להשתלט על ציר מרכזי בעיר עד המזח, ובכך השלים את המשימה שהייתה חיונית לניתוק שרשרת האספקה המצרית.
זקן, שנולד בכורדיסטן וגדל בישראל, שירת בחיל השריון והתקדם עד לפיקוד על גדוד. הוא לחם גם באגם המר ובקרבות איסמעיליה, אך קרב סואץ נותר החוויה המכוננת בחייו. ספרו "סואץ אינה סטלינגרד", שבו הוא משווה את הקרב לקרב סטלינגרד במלחמת העולם השנייה ומדגיש את הצלחת צה"ל במשימתו בניגוד לכישלון הגרמני, תורגם לערבית ונלמד באקדמיה הצבאית במצרים.
הקרב בסואץ, למרות הצלחתו המבצעית בהשגת המטרה, הוביל להחלטת ממשלה ב-26 באוקטובר למנוע כניסה לערים ללא אישור מראש. זקן עצמו, שזכה בעיטור העוז, מתאר את הקרב כחוויה טראומטית שעיצבה את חייו, ומביע צער על הכישלון המודיעיני וההפתעה המבישה מצד המצרים. הוא מדגיש את חשיבות הקרב בהשגת יתרון ישראל במשא ומתן שהוביל להסכם השלום עם מצרים.
זקן כתב את ספרו לאחר 48 שנים, מתוך תחושת חובה לספר את האמת על הקרב הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים, לענות לשאלות משפחות שכולות ולעבד את הטראומה האישית. כיום הוא עוסק בכתיבת ספר על מנהיגות, מתוך רצון לתרום מניסיונו בהתמודדות עם דילמות בתנאי אי-ודאות.
