ערוץ 13 מחליף בעלות: מה צריך לעשות כדי להציל אותו מהתרסקות
קבוצת הרוכשים החדשה של רשת 13, בראשות אסף רפפורט וינון קוסטיקה מייסדי חברת 'וויז', קיבלה אישור רגולטורי לעסקת הרכישה. הקבוצה התחייבה להזרים כ-120 מיליון דולר על פני שלוש שנים, סכום המשתווה כמעט להכנסה השנתית של הערוץ. למרות ההזרמה הכספית המשמעותית, הערוץ ממשיך להפסיד כ-150-200 מיליון שקל בשנה, מה שמצביע על הצורך בשינויים מהותיים בתוכן ובאסטרטגיה.
הכותב מזהיר את הבעלים החדשים מפני הקשבה לגורמים בעלי אינטרסים סותרים, כגון אנשי תקשורת ליברליים או עובדי הערוץ, ומדגיש את הסכנה בהפיכת הערוץ ליחידה קטנה ואיכותית שתוותר על פרסומות גדולות לטובת פרסום ממוקד. הוא מזכיר את ערוץ 10, שהיה מוערך בברנז'ה אך המשיך להפסיד כסף למרות רייטינג דו-ספרתי.
כמודל לחיקוי מוצג תאגיד השידור 'כאן 11', המחדש את עצמו כל העת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, הסכתים וגיוון תכנים. עם זאת, מצוין כי הצלחת 'כאן 11' אינה מגובה במספרים גבוהים, והוא נתמך על ידי כספי ציבור, בניגוד למודל העסקי הנדרש מרשת 13.
המאמר מצביע על כך שהקהל של ערוצי השידור הקלאסיים הולך ומתמעט, ונוטה להיות שמרני ומסורתי יותר, בניגוד לקהל הליברלי שאליו חלק מהגורמים מכוונים. הכותב ממליץ לרפפורט לנטוש את חזון 'הערוץ הליברלי' ולצאת למסע אחר 'הישראלי החדש', תוך שהוא מדגיש את חשיבות הקידום הפנימי של תכנים בתוך הערוץ, יכולת שחסרה לרשת 13 לעומת המתחרה 'קשת 12'. פיטוריו של איש החדשות הוותיק אלי ראכלין מוזכרים כצעד ראשון של התייעלות, אך נדרש חזון כדי שיהיה חיובי.
הכותב מסיים בהמלצה לרפפורט לשנות גישה, ולהתמקד בקהל הישראלי הרחב, תוך הימנעות מיוהרה והתייעצות עם גורמים כמו יוסי מימן.
