ההזנחה כמדיניות: המדינה מכירה בבית הספר ומפקירה את הילד
דוח חדש של האגודה לזכויות האזרח חושף תמונה קשה של הזנחה חמורה ב-11 בתי ספר מוכרים בנגב, בהם לומדים כ-7,200 תלמידים בכפרים בלתי מוכרים. הדוח, שהתבסס על בדיקות מקצועיות, מצא כי אף בית ספר אינו מחובר למערכת ביוב מרכזית, וכולם סובלים מגלישת שפכים מבורות ספיגה לא תקינים. בנוסף, חלק מהמוסדות תלויים בגנרטורים עקב היעדר חיבור לרשת החשמל, ורבים סובלים מליקויים מבניים חמורים, כגון קירות סדוקים, תקרות מתפוררות, רטיבות ועובש. כמו כן, אין מיגון תקני בשטח אף אחד מבתי הספר.
הממצאים מצביעים על היעדר תשתיות בסיסיות כמו מים, ביוב וחשמל, וכן על מפגעים בטיחותיים חמורים, כולל דרכי גישה מסוכנות וגדרות פגומות. הדוח מדגיש כי למרות שהכפרים אינם מוכרים, בתי הספר עצמם מוכרים על ידי משרד החינוך, והילדים זכאים לתנאי חינוך ובטיחות הולמים.
ההזנחה המתמשכת, שנבנתה במשך עשרות שנים תחת ממשלות שונות, אינה מקרית אלא תוצאה של מדיניות עקבית של דחייה וחוסר הסדרה. מבקר המדינה כבר הצביע ב-2021 על כשלים מערכתיים בתכנון, בתשתיות ובתיאום בין הגופים המטפלים באוכלוסייה הבדואית בנגב. הדוח משווה את המצב לבתי ספר ביישובים יהודיים, אך מציין כי שם מדובר בליקויים נקודתיים ולא במצטבר של כשלים מערכתיים בהיקף כזה.
הכותב קורא לתיקון מיידי הכולל מיפוי בטיחות ותברואה, סילוק מפגעים מסכני חיים, הקצאת תקציב ייעודי לחיבור לתשתיות ומינוי גורם ממשלתי אחד שיישא באחריות לביצוע. הוא מדגיש כי אין צורך להכריע במחלוקות על הנגב, אלא לדרוש מהמדינה לעמוד בסטנדרטים שהיא עצמה קבעה למען זכויות הילדים.
