במאים ישראלים "שורפים" את המדינה, והדיון על חופש הביטוי מתלהט
שני במאים ישראלים, שזהותם לא צוינה, יצרו סרט חדש המציג את ישראל וצה"ל באור שלילי בעיני הקהל המערבי. הכותב משווה את פעולתם לזו של הרודוסטרטוס, ששרף את מקדש ארטמיס, וטוען כי הם פעלו מתוך רצון לפרסום ותהילה, תוך ידיעה מראש איזו תהודה יעורר סרטם וכיצד ירוויחו ממנו.
הסרט עורר דיון ציבורי נרחב, ובפרט סביב שאלת גבולות חופש הביטוי, חופש היצירה וחופש ההתבטאות במדינה. ישנם הטוענים כי הסרט הוא ביטוי לערכים ליברליים, וכי כל ביקורת עליו היא "רשע טהור". מנגד, הכותב מציג עמדה ביקורתית כלפי הליברליזם, וטוען כי דמוקרטיות ליברליות מובילות לקיפאון כלכלי, חוסר יציבות פוליטית ובעיות חברתיות, כפי שבא לידי ביטוי, לטענתו, במדינות כמו בריטניה, גרמניה, ספרד וארה"ב.
הכותב מביע הסכמה עם אמירה ששמע מאדם אחר, לפיה "חופש אישי אינו בהכרח דבר טוב". הוא טוען כי בניית דמוקרטיה ליברלית בישראל, המבוססת על חופש אישי, היא "דרך ישירה להשמדה עצמית של המדינה היהודית". לטענתו, במצב הנוכחי, כל במאי ישראלי יוכל "לזייף" כל דבר, לפרסם אותו בפסטיבלים בחו"ל, ולקבל שבחים וכסף, מבלי להתחשב בהשלכות השליליות ארוכות הטווח.
הכותב קורא לאזרחי ישראל לשקול האם הם תומכים ב"חופש ליברלי" או ב"ביטחון ושגשוג המדינה לטווח ארוך", ומזהיר מפני ריבוי "הרודוסטרטוסים" בישראל אם לא תהיה הגבלה על פעולות מסוג זה.
