למרות 'נדר הצייתנות והעוני': בית הדין הארצי הכיר בחבר 'עדי יהוה' כעובד המסדר
בית הדין הארצי לעבודה קבע ברוב דעות כי חבר במסדר הדתי 'עדי יהוה', שניס נחום, הועסק על ידי הקהילה בישראל בין השנים 2005 עד 2021, וזאת למרות שהתחייב בנדר לצייתנות ועוני וקיבל תמורה שכללה מגורים, מזון ודמי כיס. פסק הדין עוסק בשאלה מתי פעילות במסגרת דתית הופכת ליחסי עבודה.
דעת הרוב, שכללה את השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ושני נציגי ציבור, קבעה כי בתקופת עבודתו של נחום במרכז הקהילה בבית אל, התקיימו מאפיינים מעשיים של יחסי עובד-מעסיק. נחום, שהצטרף לקהילה כנער והחל לפעול בה באופן רשמי בתחילת שנות ה-2000, התחייב במסגרת המסדר העולמי לבצע כל משימה שיוטלה עליו, להימנע מעבודה חילונית ללא אישור ולהסתפק בתמיכה מהמסדר. הוא עבד במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, ולעיתים נדרש לעבוד גם בלילות וסופי שבוע. היעדרות או עבודה נוספת דרשו אישור מפורש.
בית הדין האזורי לעבודה דחה בעבר את תביעתו של נחום, וקבע כי הקהילה דומה לאגודה שיתופית וחבר בה אינו נחשב עובד. בית הדין הארצי ביטל פסק דין זה, תוך הדגשת ההבחנה בין פעילות רוחנית לבין עבודה במשרה מלאה תחת פיקוח. השופטת דוידוב-מוטולה ציינה כי עצם העובדה שהעבודה נעשתה במסגרת דתית אינה שוללת את האפשרות לקיומם של יחסי עבודה, וכי אין לתת משקל מכריע להצהרותיו של נחום כי אינו עובד, שכן זכויות עובדים הן קוגנטיות.
דעת המיעוט, שכללה את ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי השופט אילן איטח והשופט עמיצור איתם, סברה כי ההתקשרות נבעה מאמונה דתית ולא ממטרה כלכלית. פסק הדין של הרוב החזיר את הדיון לבית הדין האזורי כדי שידון ברכיבי התביעה לגופם, אך לא פסק בשלב זה את סכום הפיצויים המגיעים לנחום.
