סוף עידן מפלגות העם: המפה הפוליטית של אירופה נכתבת מחדש
היבשת האירופית עוברת טלטלות פוליטיות משמעותיות בעשור האחרון, המתבטאות בקריסת מפלגות מיינסטרים, התחזקות קיצוני הימין והשמאל, וחוסר יציבות שלטוני. שינויים אלו, המכונים "רעידת אדמה" פוליטית, משפיעים על מדינות וכלכלות ברחבי היבשת.
בשבדיה, מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית חזרה לשלטון לאחר כהונה אחת של ממשלת מיעוט מרכז-ימין, אך עם יתרון זעום של מושב אחד בפרלמנט. בגרמניה, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" זכתה ב-44% מהקולות בבחירות מקומיות בסקסוניה-אנהלט, מה שיצר משבר פוליטי בברלין. גם בבריטניה נרשמה הצלחה למפלגת "רפורמה" הימנית, ובצרפת, בחירות בזק שהכריז עליהן הנשיא מקרון הובילו לחיסול המרכז הפוליטי באסיפה הלאומית על ידי כוחות הימין והשמאל הפופוליסטיים.
פרופ' נעם גדרון מהאוניברסיטה העברית מסביר כי מדובר ב"התפוררות של המערכת המפלגתית הקיימת ופרגמנטציה לכוחות שונים". לדבריו, המצביעים נוטשים את מפלגות המרכז המסורתיות, שהיו בשלטון במחצית השנייה של המאה ה-20, ובורחים אל הקצוות הפוליטיים. הוא מציין כי נושאים חדשים כמו הגירה, זהות לאומית ואקלים תפסו את מקומם של סוגיות כלכליות מסורתיות, ויוצרים מפה פוליטית חדשה.
ד"ר סטיבן דייוויס, היסטוריון בריטי, מוסיף כי הציר הפוליטי הדומיננטי כיום הוא בין קוסמופוליטיות רדיקלית ללאומיות רדיקלית. נושא ההגירה, במיוחד מאז משבר הפליטים ב-2015, שימש כזרז משמעותי לחיזוק מפלגות הימין החדש. גם המצב הכלכלי ביבשת, הכולל יוקר מחיה גבוה וחשש מהעתיד, תורם להתחזקות הקצוות הפוליטיים.
השינויים הפוליטיים באירופה משפיעים גם על יחסי היבשת עם ישראל. בעוד שהמחנה השמרני האירופי נחשב באופן מסורתי לתומך בישראל, מפלגות הימין החדש והימין הקיצוני מפגינות נאמנות פחות אמינה, וחלקן אף נוקטות עמדות ביקורתיות כלפי ישראל. גם בשמאל, מפלגות סוציאל-דמוקרטיות רבות אימצו עמדות אנטי-ישראליות כדי למשוך מצביעים, כפי שבא לידי ביטוי בבריטניה ובספרד.
הקושי להקים קואליציות יציבות ולהרכיב ממשלות הופך למאפיין בולט במדינות רבות באירופה, מה שמוביל לחוסר יציבות פוליטית מתמשכת. המצב הכלכלי המעורער והאתגרים הביטחוניים, כמו המלחמה באוקראינה, מקשים עוד יותר על מנהיגי אירופה לנווט את היבשת לעתיד יציב.
