7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי
הפוליטיקה באירופה עוברת טלטלה משמעותית בעשור האחרון, המתבטאת בקריסת מפלגות מיינסטרים, עליית כוחות ימין ושמאל קיצוני, ואי־יציבות פוליטית. שבדיה הצטרפה לאחרונה למגמה זו עם חזרת הסוציאל־דמוקרטים לשלטון לאחר כהונה אחת של ממשלת מיעוט. בגרמניה, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" זכתה להצלחה בבחירות מקומיות, מה שיצר משבר פוליטי. גם בבריטניה, צרפת, דנמרק והולנד נרשמו שינויים פוליטיים דרמטיים, המעידים על "הנורמל החדש" של חלוקה מחדש של מאזן הכוחות וקיטוב גובר.
מומחים מסבירים את התופעה בהתפוררות המערכת המפלגתית המסורתית ופרגמנטציה של כוחות פוליטיים. בעבר, קו השבר הכלכלי בין מעמדות היה דומיננטי, אך כיום נושאים כמו הגירה, זהות לאומית ואקלים תופסים את מרכז הבמה ויוצרים מפה פוליטית חדשה. פרופ' נעם גדרון מהאוניברסיטה העברית מציין כי המצביעים נוטשים את מפלגות המרכז הוותיקות ופונים לקצוות, בעוד שהיסטוריון בריטי, ד"ר סטיבן דייוויס, מדבר על מעבר מציר כלכלי לציר של קוסמופוליטיות מול לאומיות רדיקלית.
משבר ההגירה, שהתעצם מאז 2015, מהווה גורם מרכזי בשינוי המפה הפוליטית, ומפלגות הימין החדש מצאו בכך קרקע פורייה. המצב הכלכלי באירופה, הכולל יוקר מחיה גבוה וחשש מהעתיד, מחריף את הפיצול הפוליטי ומחזק את הקצוות המבטיחים פתרונות פופוליסטיים. קושי בהקמת קואליציות יציבות ומשברים פוליטיים חוזרים ונשנים מאפיינים מדינות רבות, כמו הולנד וצרפת.
השינויים הפוליטיים באירופה משפיעים גם על יחסי ישראל עם היבשת. בעוד שהמחנה השמרני האירופי נחשב באופן מסורתי לתומך בישראל, עליית מפלגות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מציבה אתגרים חדשים. חלק ממפלגות הימין החדש מפגינות עמדות ביקורתיות כלפי ישראל, וחלק ממפלגות השמאל אף מובילות קמפיינים אנטי־ישראליים. המגמה הכללית באירופה היא ביקורת גוברת כלפי ישראל, כולל צעדים כמו חרמות על התנחלויות ואמברגו נשק.
