ישראל מחפשת שותפות חדשות: הודו וגרמניה בראש סדר העדיפויות
ישראל בוחנת מחדש את אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה, ובעקבות חוסר ודאות גובר ביחסים עם ארצות הברית והמשך העימות עם איראן, היא שואפת להרחיב את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלה. משרד הביטחון הישראלי עובד בשלושת החודשים האחרונים על אסטרטגיה חדשה לחיזוק התמיכה הבינלאומית, מתוך הבנה שתלות בבעל ברית אסטרטגי יחיד טומנת בחובה סיכונים. על פי פרסום בישראל היום, המדינות המרכזיות שזוהו כשותפות עתידיות הן הודו וגרמניה, אליהן מתכוונת ישראל להעמיק את הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה הביטחוניים.
ארצות הברית נותרה בעלת ברית אסטרטגית מרכזית, אך מדיניותה של הממשל האמריקאי, המעדיפה אינטרסים כלכליים, גורמת לישראל לחפש ביטחונות נוספים. דוגמה לכך היא תגובת וושינגטון למתיחות בין ערב הסעודית לחות'ים במצר באב אל-מנדב, כאשר ארה"ב אינה מתערבת ישירות כל עוד הדבר אינו פוגע בחיילים אמריקאים או בנתיבי סחר. גישה זו מקשה על מדינות המסתמכות על תמיכה אמריקאית, ונוכחות בסיסים אמריקאים אינה מבטיחה ביטחון מלא, כפי שקורה במקרים של התקפות על ירדן מצד איראן. מתוך כך, מדינות המזרח התיכון מפתחות שיתופי פעולה ביניהן ומחפשות מקורות תמיכה חלופיים.
הודו נחשבת לשותפה אטרקטיבית בזכות תעשייתה המפותחת, יכולותיה הביטחוניות הגדלות ושוק פנימי רחב, מה שעשוי להוביל לפיתוחים טכנולוגיים משותפים וייצור נשק. גרמניה, עם בסיסה התעשייתי החזק ומקומה במערכת הביטחון האירופית, יכולה לתרום לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני-תעשייתי ולהרחבת התמיכה הבינלאומית בישראל. עם זאת, הדבר אינו מבטא ויתור על הברית עם ארה"ב, אלא הרחבת מערך השותפויות לקבלת סיוע ממספר מקורות בעת משבר, בדומה לשיתוף הפעולה המתפתח עם יוון.
במקביל, מתפתחים קשרים חדשים עם מדינות ערב. ערב הסעודית פונה לישראל דרך פיקוד מרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) לסיוע מודיעיני, במיוחד נוכח האיום על הספנות במצר באב אל-מנדב ותשתיות הנפט. ניסיונה של ישראל בהתמודדות עם איומי טילים וכטב"מים הופך אותה לשותפה פוטנציאלית חשובה. התפתחות זו עשויה להוות חלק ממערכת ביטחון אזורית רחבה יותר, הכוללת אינטראקציה ישירה בין מדינות האזור.
במקביל, משרד הביטחון מעריך את המשך העימות עם איראן, ומתריע כי לחץ כלכלי מוגבר עלול לדחוף את טהרן לפעולות צבאיות חדשות, כולל התקפות על תשתיות נפט, בסיסים אמריקאים וישראל. ההערכות לגבי מועד קריסת המשטר האיראני חלוקות, אך בישראל נערכים לאפשרות של חידוש לחימה בקנה מידה רחב. עם זאת, האתגר המרכזי של ישראל נותר פנימי: מחסור תקציבי חמור מעכב את חידוש מלאי הנשק והכשרת צה"ל, מה שעלול להשפיע על יכולתה הצבאית אל מול יריבים המחדשים את ארסנלם.
