דעת מיעוט העם הנבחר נגד העם הבוחר
אברהם (אברום) בורג טוען כי תפיסת "העם הנבחר", שמקורה בתפילות ובטקסים יהודיים עתיקים, הפכה בישראל המודרנית למקור לעליונות יהודית, אפליה ואלימות כלפי פלסטינים. לדבריו, בעוד שבעבר, בתקופת הגלות, תפיסה זו שימשה כמנגנון הישרדות רוחני ששמר על כבודם של יהודים נרדפים, הרי שכיום, במדינת ישראל הריבונית, היא מהווה סכנה לדמוקרטיה.
בורג מסביר כי תפיסת ה"עם הנבחר" נובעת מהאמונה שמקור הסמכות הוא מלמעלה, מאלוהים, בעוד שמקור הסמכות בדמוקרטיה נובע מלמטה, מהאזרחים. הוא מדגיש כי לא ניתן ליישב את הסתירה המהותית בין מדינה המופעלת על בסיס "נבחרות" לבין מדינה המוגדרת כדמוקרטיה של "בוחרים", שבה כולם שווים. לטענתו, הניסיון לגשר על פער זה באמצעות ניסוחים כמו "יהודית ודמוקרטית" הוא אחיזת עיניים.
הוא מצביע על חוקי ההגירה, חלוקת הקרקעות, התקציבים והיחס לאזרחים פלסטינים כהוכחה לכך שהיהודי, גם אם הוא מהגר חדש, נחשב לבעל הבית, בעוד שהפלסטיני, גם אם משפחתו חיה כאן דורות, נחשב לאורח זמני. בורג טוען כי כאשר עקרון ה"נבחרות" היהודית מתנגש עם העקרונות הדמוקרטיים, העליונות היהודית תמיד מנצחת.
בורג מבהיר כי אין הוא קורא להיפרד מהיהדות, אלא לשנות את מנגנוני הזהות והשייכות. הוא מציע לאמץ יסודות אחרים מהתרבות היהודית, כמו החובה לנהוג בגר כאזרח שווה, כדי לבנות חיים משותפים המבוססים על שוויון אזרחי ולא על עליונות. לטענתו, יש להכיר בכך שתפיסה שהייתה מקור נחמה בגלות הפכה למקור סכנה בריבונות, וכי יש לבחור בגישה שאינה זקוקה לנחיתותם של אחרים כדי להעניק משמעות לזהות היהודית.
