דיווחים: ישראל מתכוננת להרחבת הפעילות הצבאית ברצועת עזה
תקופה של הצהרות פוליטיות וצבאיות, לצד הגברת התקיפות הצבאיות ברצועת עזה, מעוררות חששות ותהיות לגבי האפשרות של מבצע קרקעי חדש ופתאומי. נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, הצהיר כי ארה"ב "כיבתה את המלחמה בעזה" ואינה אחראית לפעולות ישראל, מה שמרמז על מרחב פעולה גדול יותר לישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ציין כי ישראל שולטת בכ-60% משטח הרצועה, מה שמצביע על המשך השאיפה לשליטה טריטוריאלית. המתווך האמריקאי, סטיב וייטקוף, הדגיש כי כל הסדר עתידי מחייב את פירוק נשק חמאס, מה שמציב את הסוגיה הצבאית בראש סדר העדיפויות.
הדיווחים על הכנות למערכה קרקעית, כפי שפורסמו בעיתונות הישראלית, לצד חיזוק התקיפות והעצמתן, מגבירים את הדאגה. גורמים נוספים המחריפים את החששות הם הבחירות בישראל והלחץ הפוליטי על נתניהו, העלול לדחוף אותו למהלכים צבאיים. בנוסף, דווח על תוכניות ישראליות לפינוי אוכלוסייה, ועל כוונה לרכוש נשק כבד ופצצות במשקל רב.
ההיתר האמריקאי לכאורה להמשך פעולות חיסול בישראל, אם אכן נכון, מעיד על תיאום הדוק בין המדינות ועל עמדה אמריקאית מקלה כלפי הסלמה ישראלית. כלל הגורמים הללו, הרחבת שליטה, תנאים לפירוק נשק, דיבורים על פינוי, רכש נשק כבד, תקיפות מוגברות והכנות למבצע קרקעי, מצביעים על אפשרות של הסלמה צבאית משמעותית.
בעוד שההחלטה על מבצע קרקעי רחב היקף טרם התקבלה, ההסתברות להסלמה צבאית מחייבת התייחסות רצינית. ההיסטוריה של המבצעים בעזה מלמדת כי המעבר מהצהרות לביצוע יכול להיות פתאומי. המצב הנוכחי, הכולל הצהרות פוליטיות, תנועות צבאיות, תקיפות, עסקאות נשק, דיבורים על פינוי ותיאום אמריקאי-ישראלי, הופך את השאלה על קרבת מבצע קרקעי חדש לשאלה לגיטימית הדורשת התייחסות רצינית.
במקביל, התגובה הערבית, האסלאמית והבינלאומית נותרה בעיקר ברמת הצהרות וגינויים, ללא פעולה ממשית שתתאים לחומרת המצב. קיים חשש שהשתיקה תימשך עד שיתרחש אסון, ואז תתחיל סבב חדש של גינויים, בעוד עזה כבר תהיה שקועה במלחמה חדשה.
