הפלישה של נמלת האש הקטנה לישראל: צרות צרורות ורבייה משבטת
נמלת האש הקטנה, מין פולש שהגיע לישראל לפני למעלה מ-20 שנה, הפכה למטרד משמעותי לבני אדם ובעלי חיים כאחד, ומהווה תופעה ביולוגית יוצאת דופן בתחום הרבייה. ד"ר אייל פריוומן מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, החוקר את הנמלה, מסביר כי ההערכה היא שהיא הגיעה לישראל דרך סחר ימי, ככל הנראה עם משלוחי עץ מדרום אמריקה, בדומה לאופן שבו מינים פולשים אחרים התפשטו בעולם.
הנמלה זכתה לשמה בשל עקיצתה הכואבת. בניגוד למינים מקומיים הנושכים בלסתותיהם, לנמלת האש הקטנה ישנו עוקץ בבטן, בדומה לדבורים וצרעות, המזריק ארס. למרות גודלה הזעיר, העוקץ מסוגל לחדור את עורם של יונקים גדולים ולגרום לכאב עז, המורגש במיוחד כאשר מספר נמלים עוקצות בו-זמנית. בישראל מצויה נמלת האש הקטנה, שאינה גורמת לתגובות אלרגיות מסכנות חיים כמו מינים אחרים של נמלי אש.
הצלחתה של הנמלה לשגשג בישראל, למרות מוצאה מאזורים טרופיים לחים, מוסברת בפעילות האדם. השקיית גינות, פארקים ומדשאות יוצרת סביבה לחה המאפשרת לה לשרוד בתנאי היובש של ישראל. ללא השקיה מלאכותית, הנמלה לא הייתה יכולה להתקיים כאן.
מנגנון הרבייה של נמלת האש הקטנה ייחודי: במושבה אחת יכולות להיות מלכות רבות, מה שמאפשר להן להטיל כמות עצומה של ביצים ולהתרבות במהירות. בנוסף, מלכות אינן מייסדות מושבות חדשות לבדן, אלא קבוצות של מלכות ופועלות עוזבות מושבה קיימת ומתיישבות בקרבת מקום. הפצת הנמלים למרחקים גדולים מתבצעת בעיקר דרך משתלות צמחים, כאשר אנשים רוכשים עציצים נגועים.
תכונה מדהימה נוספת של הנמלה היא יכולתה לשבט את עצמה. המלכה משבטת את עצמה כך שהצאצאית זהה גנטית לה. הזכרים אינם תוצרי רבייה רגילה, אלא שיבוט של אביהם, ה-DNA של האם מוסר מהביצה ורק ה-DNA של האב נשאר. הפועלות, לעומת זאת, הן היחידות הנולדות מרבייה רגילה, אך הן עקרות. האתגר המחקרי העיקרי הוא להבין כיצד הנמלה מווסתת את תהליך הרבייה והשיבוט, וכיצד היא קובעת איזה סוג של צאצא ייווצר מכל ביצה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
