מצרים, יוון וקפריסין מחזקות את הקשרים מול טורקיה, וישראל מצטרפת למשוואה
למרות ההתקרבות בין טורקיה למצרים, קהיר אינה נוטשת את שותפותיה האסטרטגיות עם יוון וקפריסין, ואף מחזקת אותן, במקביל להתחזקות קשרים חדשים עם ישראל. כך עולה מניתוח של העיתונאי והפרשן הפוליטי מיכאליס איגנטיו, שפורסם ב"הלס ג'ורנל". איגנטיו דוחה את ההערכות כי נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, מתרחק מאתונה וניקוסיה לטובת גוש אזורי המתגבש סביב טורקיה. לדבריו, קהיר ממשיכה לפתח את יחסיה עם יוון וקפריסין במקביל לחידוש הקשרים עם אנקרה.
שיתוף פעולה אנרגטי מהווה נדבך מרכזי במשוואה זו, כאשר קפריסין הסכימה לספק גז טבעי למצרים, מה שמגביר את התלות ההדדית. גם שיתוף פעולה צבאי נותר במוקד. בחודש ספטמבר, מצרים ויוון ערכו תרגיל צבאי משותף, "מדיוסה 15", אליו הצטרפו קפריסין, צרפת ואיטליה. התרגיל כלל זרועות יבשה, אוויר, הגנה אווירית, מודיעין וכוחות מיוחדים, והדגיש את התחרות האזורית הגוברת.
במקביל, מנהיגי מצרים, יוון וקפריסין אישרו רשמית את המשך התיאום בנושאי ביטחון ויציבות במזרח הים התיכון. ישראל הופכת לשחקנית מרכזית יותר ויותר במשוואה זו, כאשר יוון וקפריסין מפתחות עמה תוכניות צבאיות משותפות, כולל הסכם שיתוף פעולה צבאי משולש שנחתם בתחילת 2026, ותוכניות נפרדות לשיתוף פעולה של צה"ל עם צבאות יוון וקפריסין.
איגנטיו סבור כי השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון ובמזרח הים התיכון דוחפים את יוון וקפריסין להתקרב לישראל, בעוד מצרים שומרת על האינטרסים שלה מול אתונה וניקוסיה. הוא מציין כי טורקיה טרם הצליחה לנתק את הקשרים בין מצרים ליוון וקפריסין, וכי החמרה ביחסים בין ישראל לטורקיה עלולה להעניק משמעות נוסף לנוכחות הטורקית בצפון קפריסין. יש להדגיש כי מדובר בהערכה של הכותב בלבד, ולא בעמדה רשמית של ישראל.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
