כולם מדברים על שטח, אף אחד לא שואל איך חיים במרחב הזה
במשך 50 שנה, הפוליטיקה הישראלית התמקדה בשאלות טריטוריאליות כמו מיקום גבולות, נסיגות וסיפוחים, תחת הנחה סמויה ששטח הוא המשתנה המכריע. כל ההצעות ליישוב הסכסוך, מימין ומשמאל, מתייחסות לשטח כנקודת המוצא.
אך המציאות השתנתה באופן מהותי. הכלכלה של ישראל והגדה המערבית הפכה ליחידה כלכלית אחת, עם מטבע, שוק עבודה, מיסים ותשתיות משותפים. גם הביטחון הפך לתלוי הדדית, עם שיתוף פעולה נגד גורמים רדיקליים.
המאמר טוען כי התמקדות בפתרונות טריטוריאליים מתעלמת מהאתגר החוקתי והממשלתי האמיתי. גבולות אינם עונים על שאלות של חלוקת ירושלים, ניהול תשתיות משותפות, הגנה על מיעוטים או שיתוף פעולה ביטחוני.
הכותב, עמנואל שחף, מציע שהדיון הלאומי הבא צריך להתמקד בשאלות של משילות ושיטת ממשל, ולא רק בשטח. ללא הסכמה על כללי החיים המשותפים, שום גבול לא יביא ליציבות או שלום.
שחף קורא לשאול כיצד שני עמים יכולים לשלוט במרחב המשותף להם, במקום לשאול היכן יעבור הגבול. הוא מדגיש כי אם השאלות לא ישתנו, גם התשובות לא ישתנו, והסכסוך יישאר בלתי פתור.
