מצרים מחזקת קשרים עם יוון וקפריסין, מתעלמת מטורקיה
מצרים חיזקה את קשריה האסטרטגיים עם יוון וקפריסין, ובכך סיכלה את תקוותיה של טורקיה לשנות את מאזן הכוחות במזרח הים התיכון. למרות חידוש הדיאלוג בין טורקיה למצרים, קהיר לא ניתקה את קשריה עם שותפותיה הוותיקות. לאחרונה, מצרים אף אישרה בפומבי את כוונתה להרחיב את שיתוף הפעולה עם יוון וקפריסין.
על פי פרסומים, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס נפגשו באל-עלמיין ב-8 בספטמבר. בפגישה סוכם על המשך תיאום וחיזוק המנגנון המשולש שהוקם ב-2014, אותו הגדיר א-סיסי כמודל לשיתוף פעולה אזורי אסטרטגי. נורמליזציה עם טורקיה לא הובילה לניתוק הקשרים עם יוון וקפריסין, ואף הועלתה רמת היחסים בין מצרים לקפריסין לשותפות אסטרטגית באפריל 2026.
שיתוף הפעולה בין המדינות מתמקד בתחום האנרגיה, כאשר מצרים, קפריסין ויוון מתכננות להעביר גז קפריסאי דרך תשתיות מצריות לשוק האירופי, החל משנת 2028. בנוסף, מצרים ויוון מקדמות פרויקט חיבור חשמלי בשם GREGY, הנחשב בעיני קהיר כאלמנט אסטרטגי נוסף המחבר את האינטרסים של שתי המדינות.
בתוך הקונפיגורציה האזורית הזו, ישראל ממלאת תפקיד חשוב. יוון מרחיבה את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל, וראש ממשלת יוון הגדיר לאחרונה את השותפות כ'אסטרטגית', תוך הסכמה על פרויקט גדול של מערכת הגנה אווירית המבוססת על טכנולוגיה ישראלית. שילוב הקשרים של מצרים עם יוון וקפריסין, יחד עם חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני היווני-ישראלי, יוצר מצב לא נוח עבור טורקיה.
למרות התחממות היחסים בין מצרים לטורקיה, מצרים לא בחרה באנקרה על פני שותפותיה הקודמות. קהיר מנהלת מדיניות רב-כיוונית, ומשתפת פעולה עם מדינות נוספות באזור, כולל סעודיה וארצות הברית. עם זאת, פעולותיה האחרונות של מצרים מפריכות את ההנחה כי הנורמליזציה עם טורקיה תשנה את אוריינטצייתה האסטרטגית במזרח הים התיכון.
