תעשו חשבון נפש: כך המדינה שיקרה לכם בנוגע לנתוני הנדל"ן
נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חושפים פער משמעותי בין דיווחי המדינה על גידול בהיצע הדיור לבין המציאות בשטח. בעוד שהמדינה דיווחה על גידול בהיצע, נתוני גמר הבנייה, המעידים על מספר הדירות המוכנות למגורים, נמצאים בירידה. בנוסף, נתוני התחלות הבנייה, לאחר כשלוש שנים של עליות, שבו לרדת ברמה רבעונית ושנתית. קבלנים בונים פחות ומסיימים פחות פרויקטים, מה שמוביל לירידה בהיצע הדירות הזמינות.
ברבעון השני של השנה נרשמה ירידה של כ-10% בהתחלות הבנייה וכ-14% בגמר הבנייה. במונחים שנתיים, התחלות הבנייה ירדו ב-7% לכ-76 אלף יחידות דיור, ונטו (לאחר הפחתת דירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית) אף עומדות על כ-70 אלף דירות בלבד. נתוני גמר הבנייה הראו עלייה שנתית של כ-8% לכ-61 אלף דירות, אך נתון זה עדיין נמוך מהיעד של 65 אלף דירות בשנה הנדרש עד 2026 על פי התוכנית האסטרטגית לדיור. המדינה אינה עומדת ביעדים אלו, וההיצע אינו גבוה כפי שדווח.
בנוסף, נתונים מינהל התכנון מצביעים על פער בין תכנון לביצוע. בתל אביב, למשל, הונפקו כ-7,000 היתרי בנייה השנה, למרות שמאגר הדירות הלא מכורות בעיר מוערך בכ-10,000, כאשר רק כ-2,000 מהן מוכנות. מצב דומה, ואף חמור יותר, נצפה בירושלים. ברמה המאקרו, למרות הנפקת כ-40 אלף היתרי בנייה, חלק ניכר מהם לא הגיעו לשלב הביצוע עקב סיבות שונות כמו הריבית הגבוהה והמלחמה. פער זה בין התכנון לביצוע מסביר את הפער בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה.
המאמר מבקר את הפוליטיקאים על הבטחות ריקות בנוגע למחירי הדיור, וטוען כי אף מפלגה לא הציעה פתרון ממשי להורדת מחירים, ייתכן בשל אינטרסים של חברות הביטוח, הפיננסים והקמעונאות, או בשל התלות של המדינה במיסוי מקרקעין. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מקבל שבחים על שמירת הריבית הגבוהה בתקופת המלחמה, קירור האינפלציה והורדת הריבית ההדרגתית, כנקודת אור בתוך הכאוס הקיים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
